בחולים עם מיגרנה ודום נשימה חסימתי בשינה, טיפול ב-CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) עשוי להפחית את תדירות התקפי מיגרנה, משך ההתקפים וחומרתם. בנוסף, עם טיפול ב-CPAP חלה ירידה בצורך בטיפול תרופתי ובמספר ימי ההיעדרות ממקום העבודה.
החוקרים מדווחים כי 25% מהחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה סובלים גם ממיגרנה וכי שכיחות דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם מיגרנה דומה לשכיחות באוכלוסייה הכללית: כ-12% בחולים עם מיגרנה ללא אאורה וכ-7% בחולי מיגרנה עם אאורה.
מיגרנה עשויה להופיע בעקבות מספר גורמים, כולל מוצרי מזון, מצב הורמונאלי, תרופות, מצב פסיכולוגי, חסך שינה או עודף שינה, קלט תחושתי ומצבים סביבתיים, כולל גובה והיפוקסיה. במחקר הפרוספקטיבי הנוכחי, החוקרים בחנו את התפקיד האפשרי של היפוקסיה במהלך שינה והשפעות ארוכות טווח שלל טיפול ב-CPAP על מיגרנה.
הם סקרו 314 חולים אפשריים עם דום נשימה חסימתי בשינה וכללו חולים עם מדד AHI (Apnea Hypopnea Index) גדול מ-15 או גדול מ-5 עם תסמינים קליניים (ישנוניות-יתר בשעות היום, שינה לא-מרעננת, שינה מקוטעת, נוקטוריה, ירידה בריכוז, הפרעות זיכרון או כאבי ראש בבוקר), ואבחנה של מיגרנה. קריטריונים נוספים להכללה במחקר כללו העדר טיפול מניעתי למיגרנה, טיפול בחמצן, או תרופות אחרות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית, והעדר הפרעות נוירולוגיות או פסיכיאטריות אחרות. בדיקת שינה מצולמת בוצעה בבית החולים.
מבין 314 המשתתפים האפשריים, 41 נכללו במחקר. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 48.9 שנים וממד מסת הגוף הממוצע היה 30 ק”ג למטר בריבוע (20 נשים). מדד Epworth Sleepiness Scale Score הממוצע עמד על 9.8 עם מדד AHI ממוצע של 27.4 אירועים לשעה בתחילת המחקר. 21 חולים אובחנו עם מיגרנה עם אאורה, 19 אובחנו עם מיגרנה ללא אאורה ואחד אובחן עם מיגרנה כרונית.
30 חולים (73.2%) קיבלו טיפול ב-CPAP, עם נתונים זמינים אודות 24 חולים לאחר שנה אחת ו-18 חולים לאחר שנתיים. שני משתתפים פרשו מאחר שלא הסכימו לטיפול ארוך-טווח ב-CPAP, שלושה לא הקפידו על היענות לטיפול (שימוש ב-CPAP נמוך מ-90%) ושבעה לא היו זמינים.
בהשוואה למצב בתחילת המחקר, בדיקת שינה הדגימה שיפור משמעותי לאחר שנה אחת במדדי AHI, במשך הפרעות נשימה בשינה, במדד דה-סטורציה של חמצן, במדד עירות, שינת גל איטי ומדדים אחרים. טיפול ב-CPAP הפחית משמעותית מדדי מיגרנה ואת נטל המחלה.
החוקרים מסכמים וקובעים כי טיפול ב-CPAP הינו טיפול יעיל לחולים הסובלים בו-זמנית מדום נשימה חסימתי בשינה ומיגרנה. הטיפול הביא לשיפור בריוויון החמצן הלילי, לייצוב השינה ולהגדלת משך שינה בגל איטי. כמו כן, הטיפול הפחית את נטל המחלה ועל-כן הם ממליצים לשקול התייחסות לתסמיני דום נשימה חסימתי בשינה בחולי מיגרנה.
מתוך הכנס השנתי מטעם European Neurological Society
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!