ע”פ אנליזה שנערכה ע”י פרופ’ גבי בן נון, לאה אחדות וגור עופר המוצגת בכנס המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות המתקיים השבוע בבנייני האומה בירושליים, שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל נמוך מאוד ביחס לממוצע ה-OECD גם לאחר שמתבצע תיקנון לגיל האוכלוסיה. 

במחקר שיוצג ע”י המחברים ניתן יהיה לראות כי שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל  כאחוז מהתוצר הלאומי הגולמי עמד בשנת 2010 על 7.7% ושיעור ההוצאה לנפש (במונחי $PPP ) על 2,046$PPP .

המחברים מנסים לבחון את השאלה : האם ישראל משקיעה מספיק בשירותי הבריאות כאחוז מהתוצר? התשובה לשאלה זו , כך הם מסבירים, היא כמובן נורמטיבית ומבטאת את סדרי העדיפויות של המדינה. אולם ישנה חשיבות לדעתם לבחון נתוני הוצאה אלו ביחס לקבוצת המדינות החברות בארגון ה-  OECD .

מהשוואת נתוני שיעורי ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתוצר בישראל ניתן ללמוד כי הם נמוכים ממוצע ומחציון הנתונים המקבילים בארצות  OECD : מתוך 34 המדינות החברות בארגון, מקומה של ישראל בהוצאה לבריאות כאחוז מהתוצר הוא 28 ובהוצאה לנפש 26.

בחינת מיקומה של ישראל בהשוואות בינלאומיות בשיעור ההוצאה הציבורית של מדדים אלו , מלמד כי מקומה נמוך אף יותר והוא מצוי באחד המקומות הנמוכים בקרב ארצות OECD (מקום 30 בהוצאה כאחוז מהתוצר ומקום 27 בהוצאה לבריאות לנפש).

אחת הטענות הנשמעות מעת לעת בנושא השוואות בינלאומיות של מדדי ההוצאה הלאומית לבריאות, הנה הטענה כי נתונים אלו אינם מבטאים את השונות בהתפלגות הגילאים בקרב המדינות. כך למשל המדינה שבה שיעור הקשישים (בני ה 65+) כאחוז מסה”כ האוכלוסייה הוא הגבוה ביותר (יפן ) עומד על 22.7%  – פי ארבע מהשיעור המקביל במדינה הצעירה ביותר (מקסיקו).

לאור העובדה המוכרת שההוצאה לבריאות עולה עם הגיל ולאור העובדה שקיימים הבדלים גדולים בהתפלגות הגילאים בין המדינות, נשמעת הטענה שהשוואת מדדי ההוצאה הלאומית לבריאות מחייבת ביצוע תיקוני גיל.

כידוע, הרכב האוכלוסייה בישראל  הוא “צעיר ” במידה רבה מרוב מדינות החברות בארגון OECD .

במחקר שיוצג מחר בכנס הבינלאומי שמארגן המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות בביניני האומה בירושלים יצרו החוקרים  “סרגל השוואתי” שאפשר השוואות בינלאומיות של  כלל ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל למול ארצות OECD  , כמו גם ההוצאה הציבורית לבריאות בישראל ובארצות OECD , תוך תיקון ההבדלים בהתפלגות הגיל שבין מדינה למדינה.

תיקון זה יעשה על בסיס התפלגות ההוצאה הלאומית לבריאות לפי קבוצות גיל בישראל בשנת 2010.

ממצאי המחקר מלמדים שגם לאחר תיקון ההבדלים בהתפלגות הגילאים בקרב מדינות ה OECD מקומה של ישראל הן בשיעורי סה”כ ההוצאה הלאומית ובריאות והן בשיעורי ההוצאה הציבורית לבריאות נותר נמוך משמעותית בהשוואה למדינות אלה.

בהוצאה לבריאות לנפש בישראל גם לאחר תיקון מחירים ולאחר תיקון הבדלי הגילים עומד מיקומה של ישראל על מקום 28 מבין 34 מדינות החברות ב OECD  (לעומת מקום 30 ללא תיקון גיל) .

בהוצאה הציבורית לנפש בישראל לא חל שינוי במיקומה היחסי של ישראל מקום 27 שהוא מהנמוכים ביותר בקרב כל המדינות החברות ב OECD .

מקור: המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות