למרות שהטיפול באקלסטה (Zoledronic Acid ) מביא לעצירת ספיגת עצם בחולים עם אוסטיאופורוזיס, הוא מביא גם לעליה ברמות Sclerostin , המאט את פעילות יצירת העצם, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism .
במחקר הקטן נכללו נשים עם אוסטיאופורוזיס, שטופלו באקלסטה במינון 5 מ”ג דרך הוריד, פעם בשנה. הטיפול הביא לעליה ברמות Sclerostinבדם ומכאן עלה כי האטת יצירת העצם שתועדה עם הטיפול הנ”ל קשורה ככל הנראה עם רמות Sclerostin .
ממצאי המחקר רומזים גם כי הטיפול המשולב הכולל ביספוספנטים עם תרופה נגד ספיגת עצם עשוי להיות יעיל טיפול כנגד אוסטיאופורוזיס.
מדגם המחקר כלל 40 נשים לאחר מנופאוזה, בגיל ממוצע של 62.9 שנים, שהיו מיועדות לטיפול ראשוני כנגד אוסטיאופורוזיס. מחצית מהנשים טופלו באקלסטה ומחצית טופלו בפלסבו, תוך מעקב אחר רמות Sclerostinוכן סמנים לספיגת עצם ויצירת עצם בתחילת המחקר ולאחר 2, 7, 30 ו-360 ימים.
בקרב נשים שטופלו באקלסטה, רמות Sclerostinעלו לאחר יומיים, הגיעו לשיא לאחר שבעה ימים, ירדו לאחר 30 ימים וצנחו לערכים הבסיסיים לאחר 360 ימים.
רמות CTX (C-Telopeptide of Type 1 Collagen ), מדד לספיגת עצם, ורמות BSAP (Bone-Specific Alkaline Phosphatase ), סמן ליצירת עצם, היו בקורלציה שלילית עם רמות Sclerostin .
בנשים שטופלו בפלסבו לא חל שינוי משמעותי ברמות שלושת המדדים הללו.
החוקרים כותבים כי זוהי הפעם הראשונה בה נמצא כי בנשים שטופלו באקלסטה בשל אוסטיאופורוזיס לאחר מנופאוזה חלה עליה מוקדמת ברמות Sclerostin , ששבה לערכי הבסיס לאחר 360 ימים. בסה”כ, הנתונים עולים בקנה אחד עם תוצאות מחקרים קודמים בנושא.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!