תרופות ממשפחת מעכבי כולין-אסטרז נמצאו יעילות מאוד כנגד מחלת אלצהיימר, עם תועלת רבה יותר ככל שהחולים היו מבוגרים יותר וככל שהתפקוד הקוגניטיבי הבסיסי היה טוב יותר, כך דיווחו חוקרים במהלך הכנס השנתי ה-28 מטעם ה-Alzheimer’s Disease International.
החוקרים מסבירים כי מתוצאות המחקר עולה כי אבחנה מוקדמת והתחלה מוקדמת של הטיפול התרופתי עשויים להביא לתוצאות טובות יותר.
מדגם המחקר כלל 827 קשישים עם מחלת אלצהיימר (גיל ממוצע של 76.9 שנים) שטופלו במעכבי כולין-אסטרז במשך לפחות שלושה חודשים. החוקרים הגדירו את יעילות הטיפול על-בסיס העדר שינוי במבחן מיני-מנטל או ירידה שנתית של שתי נקודות, או פחות.
כמחצית מהמשתתפים במחקר היו גברים, רמת ההשכלה הממוצעת הייתה 8.98 שנים ומדד מיני-מנטל הבסיסי עמד על 18.90, בממוצע, עם ירידה שנתית ממוצעת של 0.26. מרבית החולים נטלו Donepezil, 6.3% נטלו טיפול ב-Rivastigmine ו-7.2% נטלו Galantamine.
במרבית החולים תועדה תגובה טובה לאחר חמש שנים, כפי שנקבע לפי ירידה של 2 נקודות, או פחות, במבחן מיני-מנטל, כאשר בחלק מהחולים לא חלה ירידה כלל.
החוקרים מדווחים כי ב-25.5% מהחולים שטופלו במעכבי כולין אסטרז במשך שנה אחת לא חלה הידרדרות במדדי מבחן מיני-מנטל. ככל שהטיפול ניתן לתקופה ממושכת יותר, כך הסיכוי להשגת מטרה זו היה נמוך יותר. עם זאת, גם 18.7% מבין החולים שנטלו את התרופה למשך למעלה מחמש שנים הצליחו לשמור על יעד זה.
עם זאת, 78.3% מהחולים שנטלו תרופות אלו למשך פחות משנה הצליחו להגשים יעד זה של הידרדרות של שתי נקודות, או פחות, במדדי מיני-מנטל. וככל שהטיפול ניתן למשך תקופה ארוכה יותר, שיעור החולים המצליחים להגשים יעד זה הוא גבוה יותר.
החוקרים זיהו קורלציה בין גיל מבוגר יותר ובין תגובה טובה יותר לתרופות אלו. 769 החולים בהם התרופות היו יעילות, היו מבוגרים יותר ב-2.7 שנים, בממוצע, בהשוואה ל-58 החולים ללא תגובה טובה לטיפול (77.09 לעומת 74.38 שנים, בהתאמה, p<0.05).
מדדי מיני-מנטל הבסיסיים נטו להיות גבוהים יותר בקרב חולים עם תגובה טובה לטיפול, בהשוואה לאלו בהם התרופות לא היו יעילות (18.98 לעומת 17.83, p=0.059).
מעניין לציין כי זוהה קשר בין מחלת כלי דם ובין יעילות רבה יותר של מעכבי כולין-אסטרז. ב-87 מבין 91 החולים עם יתר לחץ דם תועדה תגובה טובה לטיפול (p=0.001) וכך גם ב-51 מבין 53 חולים עם מחלת לב איסכמית (96.2%, p=0.023).
החוקרים לא זיהו השפעה על סוכרת, אירועים מוחיים, מחלות ריאה או כבד, ממאירויות, זיהומים כרוניים, או תוספים תזונתיים (שקדים, שמן דגים או תרכובת וויטמין B, C או E). לא זוהתה השפעה גם למין, השכלה, בריאות נפשית, או תחומים קוגניטיביים אחרים במבחנים נוירו-פסיכולוגיים אחרים.
הכנס השנתי ה-28 מטעם ה-Alzheimer’s Disease International
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!