חולים עם אסתמה חמורה נמצאים בסיכון מוגבר להתקפים ולזיהומים בדרכי הנשימה התחתונות (LRTI). לאסתמה חמורה מופעים שונים, ביניהם פנוטיפים אאוזינופילים ולא-אאוזינופילים (כלומר, בעיקר נויטרופילים). ידוע כי בחולים עם מחלת דרכי נשימה נוטרופילית הטיפול במקרולידים עשוי לעזור. לכן ערכו החוקרים מחקר , כפול סמיות ומבוקר, במטופלים עם אסתמה חמורה וחריפה עם נטייה להתקפים; כשחמישים וחמישה מטופלים קיבלו מינון נמוך של אזיתומיצין (azithromycin), ו-54 אחרים קיבלו פלצבו כטיפול נוסף לטיפול משולב של קורטקוסטרואידים בשאיפה ואגוניסטים β2 ארוכי טווח, למשך כחצי שנה.
יעד המחקר העיקרי של החוקרים היה בחינת שיעורם של התקפים חמורים ו-LRTI הדורש טיפול אנטיביוטי במהלך 26 השבועות של הטיפול. החוקרים בחנו גם את תפקוד הריאה והציון בשאלון ניטור ובקרת האסתמה (ACQ, Asthma Control Questionnaire) וכן שאלון איכות החיים עם אסתמה (AQLQ, Asthma Quality of Life Questionnaire).
נמצא כי ההבדל בשיעורי ההתקפים החמורים ו-LRTI לא היה משמעותי, בין הקבוצה שטופלה ב- azithromycin לקבוצה שקיבלה פלצבו: 0.75 אירועי יעד המחקר המקורי (PEPs, of primary endpoints) למשתתף בקבוצת הטיפול מול 0.81 PEPs בקבוצת הפלצבו. עם זאת, בניתוח של תת קבוצה שהוגדרה מראש לפי תת-הסוג של הדלקת, הקבוצה שקיבלה את הטיפול ב- azithromycin הראתה שיעור נמוך יותר של PEP מאאשר המטופלים שקיבלו פלצבו, בחולים עם אסתמה חמורה לא-אאוזינופילית (blood eosinophilia ≤200/μl); שיעור של 0.44 PEPs מול 1.03 PEPs , בהתאמה.
הטיפול ב- Azithromycin שיפר בצורה משמעותית את ציון ה- AQLQבמטופלים, אם כי לא נרשם הבדל משמעותי בציון ה- ACQ או בתפקוד הריאות בין הקבוצות. הטיפול בתרופה היה נסבל במטופלים, אם כי נמצא קשר בינו לבין נשאות מוגברת של סטרפטקוק העמיד למקרולידים בלוע התחתון (oropharyngeal).
החוקרים מסכמים כי הטיפול ב- Azithromycinלא הוריד בצורה משמעותית את שיעור מקרי ההתקפים החריפים והזיהומים בדרכי הנשימה התחתונות במטופלים עם אסתמה חמורה. עם זאת, במטופלים שקיבלו את הטיפול וסבלו מאסתמה חמורה לא-אאוזינופילית כן נרשמה ירידה משמעותית באירועים אלה, וזהו נתון שדורש מחקרים נוספים.
Thorax. 2013;68(4):322-329
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!