בכתב העת JAMA Internal Medicine פורסמו תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקשישים עם תלונות קוגניטיביות, שילוב פעילות גופנית עם פעילות מנטאלית במשך 12 שבועות לוותה בשיפור משמעותי בתפקוד הקוגניטיבי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השכיחות של ליקוי קוגניטיבי ודמנציה צפויים לעלות באופן דרמטי במהלך ארבעים השנים הבאות ודרושות גישות לשימור התפקוד הקוגניטיבי עם הגיל. פעילות גופנית או מנטאלית בלבד מביאה לשיפור קטן יחסית בתפקוד הקוגניטיבי בקשישים ולהתערבות המשולבת עשויות להיות השפעות גלובאליות יותר.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעות המשולבות של פעילות גופנית עם מנטאלית על התפקוד הקוגניטיבי בקשישים. הם ערכו מחקר אקראי-מבוקר שכלל 126 מבוגרים לא-פעילים, שהתגוררו בקהילה וסבלו מבעיות קוגניטיביות.
כל המשתתפים עסקו בפעילות מנטאלית בביתם (שעה ביום, שלוש פעמים בשבוע) בשילוב עם פעילות גופנית קבוצתית (שעה ביום, שלוש פעמים בשבוע) למשך 12 שבועות. המשתתפים חולקו באקראי להתערבות שכללה פעילות מנטאלית בלבד (תרגול אינטנסיבי מול המחשב) או קבוצת ביקורת של פעילות מנטאלית (סרטוני הדרכה) עם פעילות גופנית (פעילות אירובית) או קבוצת ביקורת של פעילות גופנית (תרגילי מתיחות). בסופו של דבר נוצרו ארבע קבוצות פעילות גופנית ומנטאלית, פעילות גופנית בלבד, פעילות מנטאלית בלבד, או ללא פעילות גופנית או מנטאלית.
התוצא העיקרי היה השינוי בתפקוד הקוגניטיבי הגלובאלי על-בסיס סדרת מבחנים נוירו-פסיכולוגיים.
גיל המשתתפים הממוצע עמד על 73.4 שנים; 62.7% היו נשים. החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בתחילת המחקר. מדדי תפקוד קוגניטיבי גלובאלי השתפרו משמעותית עם הזמן (ממוצע של 0.16, p<0.001), אך לא היו שונים בין הקבוצות בהשוואת תרגילים מנטאליים אינטנסיביים אל מול אלו שצפו בסרטוני הדרכה בלבד, או בהשוואת תרגילים גופניים אירוביים אל מול תרגילי מתיחות בלבד.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על שיפור משמעותי בתפקוד הקוגניטיבי בקשישים עם תרגילים גופניים וקוגניטיביים במשך 12 שבועות, אם כי לא זוהה הבדל בין קבוצת ההתערבות ובין קבוצת הביקורת הפעילה. ממצאים אלו עשויים לשקף את ההשפעות של התרגול או שפשוט מכוונים לכך שהיקף הפעילות חשוב יותר מסוג הפעילות באוכלוסיה זו.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!