מתוצאות סקר להערכת אורח החיים של רופאים בשנת 2013, שהתמקד על הקשר בין שחיקה במקום העבודה ובין אורחות החיים של רופאים מחוץ למקום עבודתם, עולה כי שחיקה נפוצה בקרב רופאים בארצות הברית, בעיקר בהתמחויות מסוג רפואה דחופה, רפואה פנימית ורפואת משפחה.

מתוצאות סקר ארצי שפורסמו בכתב העת Archives of Internal Medicine בשנת 2012 עלה כי רופאים בארצות הברית סובלים יותר משחיקה מעובדים אחרים בארצות הברית. 45.8% מהרופאים דיווחו על לפחות תסמין אחד של שחיקה, כאשר שתי ההתמחויות עם שיעורי השחיקה הגבוהים ביותר היו אלו בהן הרופאים טיפלו בחולים במצבים קשים: רפואה דחופה וטיפול נמרץ. מבין עשר ההתמחויות המובילות היו רופאי משפחה, גניקולוגים, פנימאים ומנתחים כלליים. באופן מפתיע, רפואת ילדים הייתה בין ההתמחויות בהן תועדו שיעורי השחיקה הנמוכים ביותר, ביחד עם ריאומטולוגיה, פסיכיאטריה ופתולוגיה.

שיעור גבוה יותר של רופאות (45%) דיווחו על שחיקה, בהשוואה לרופאים (37%), ממצא אותו ניתן לייחס לכך שנשים נוטות יותר לבחון במקצועות רפואה כללית (רופאי משפחה, רפואה פנימית ומיילדות/גניקולוגיה), במקום תתי-התמחות עם רמות דחק נמוכות יותר.

שיעורי השחיקה היו הנמוכים ביותר ברופאים הצעירים והמבוגרים יותר, והגיעו לשיא בגילאי 46-55 שנים (32%) עם ירידה לאחר מכן.

כאשר הרופאים התבקשו לדרג את רמת השמחה שלהם מעבודתם (סולם של 1-7), רופאים שסבלו משחיקה העניקו ציונים נמוכים מאוד (3.53) בהשוואה לאלו שהיו יותר שבעי רצון מעבודתם (5.38). הם היו הרבה יותר שמחים בביתם מאשר במקום העבודה, אך עדיין מעט פחות בהשוואה לאלו שלא סבלו משחיקה.

לא זוהו הבדלים בבחירת התחביבים במהלך שעות הפנאי. השיעורים היו כמעט זהים בכל הבחירות, כאשר 86% מהרופאים בשתי הקבוצות העדיפו לבלות זמן עם משפחתם. לאחר מכן נכללו פעילות גופנית, טיולים, קריאה, אירועי תרבות, מזון ויין, גולף וצייד או דייג.

כאשר רופאים התבקשו לדרג את הבריאות הגופנית שלהם (סולם של 1-7), כולם דירגו עצמם מעל לממוצע (5.5), אך אלו שסבלו משחיקה הביעו דרגת בטחון נמוכה יותר בנוגע למצבם הבריאותי (5.25), בהשוואה לאלו שלא סבלו משחיקה (5.77), הבדל של כ-10%.

לפי נתוני ה-CDC, 26.2% מהאמריקאים עוסקים בפעילות גופנית פחות מפעם בחודש. לפי הסקר, 5% מהרופאים שלא סבלו משחיקה ו-7% מאלו שסבלו משחיקה הודו כי לא עסקו כלל בפעילות גופנית. עוד עולה כי ברופאים הסובלים משחיקה משקל הגוף נוטה להיות גבוה יותר: 38% מהרופאים שסבלו משחיקה דיווחו על עודף משקל או השמנה, בהשוואה ל-35% מהרופאים השמחים יותר, ו-9% מהרופאים השחוקים דיווחו על השמנת-יתר, בהשוואה ל-5% מהרופאים שלא סבלו משחיקה.

החוקרים לא זיהו הבדלים בשיעורי העישון או צריכת אלכוהול בין רופאים שסבלו משחיקה בשל עבודתם ואלו שלא סבלו משחיקה.

מומחים מסבירים כי אדם שאינו מבלה זמן פנוי עם אהוביו, מבלה קצת זמן מחוץ למקום עבודתו, או נהנה ממערכת יחסים בין-אישית, מצוי בסיכון מוגבר לשחיקה. בדומה לכלל הרופאים, חלק גדול מהרופאים הסובלים משחיקה נשואים או מתגוררים עם בן/בת זוג (82%), אך שיעור זה מעט נמוך יותר משיעור הרופאים שסבלו מרמת דחק פחותה (87%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי שחיקה נפוצה בקרב רופאים בארצות הברית, בעיקר בהתמחויות מסוג רפואה דחופה, רפואה פנימית ורפואת משפחה. לאחר תקנון לשעות העבודה השבועיות, דרגת השכלה גבוהה יותר ותואר מקצועי מתקדם יותר הפחיתו את הסיכון לשחיקה בתחומים מחוץ לרפואה, בעוד שתואר ברפואה הביא לעליה בסיכון.

לידיעה במדסקייפ