נתונים גנטיים חדשים עשויים להביא למהפכה בבדיקות סקר למחלות ממאירות (Nat Genet)

וריאנטים גנטיים חדשים עשויים להביא למהפכה בבדיקות הסקירה למחלות ממאירות, ע”י הבחנה בין מטופלים בסיכון הגבוה ביותר לממאירויות מסוימות ובין נבדקים בסיכון הנמוך ביותר. המחקר הגדול ביותר מסוגו זיהה 80 וריאנטים גנטיים, בעיקר SNP (Single Nucleotide Polymorphism), שהביאו לעליה משמעותית בסיכון לסרטן שד וסרטן ערמונית, ובהיקף קטן יותר, לעליה בסיכון לסרטן שחלות.

החוקרים מסבירים כי וריאנטים אלו יאפשרו בסופו של דבר לזהות טוב יותר את האוכלוסיות בסיכון הגבוה ביותר, ויסייעו בהפחתת אבחנת-יתר וטיפול-יתר.

הפרויקט הגדול נערך באוניברסיטת קיימברידג’ וה-Institute of Cancer Research וכלל למעלה מ-1,000 מדענים ב-100 קבוצות מחקר בינלאומיות שעבדו יחד במשך ארבע שנים. למעלה מ-200,000 מדגמי חולים (100,000 חולי סרטן ו-100,000 ביקורות) עברו בדיקות דנ”א; מרבית הדגימות היו דגימות דם, אך חלק היו דגימות רוק.

ממצאי העבודה מפורטת באוסף של 13 מאמרים שפורסמו ב-Nature Genetics, Nature Communications, PLOS Genetics, American Journal of Human Genetics ו-Human Molecular Genetics.

החוקרים מאמינים כי בדיקה קלינית שפותחה על-בסיס המחקר הנוכחי צפויה להיות זמינה בתוך 4-5 שנים. הטכנולוגיה יחסית ישירה ואינה יקרה. הבדיקה תזהה נבדקים עם וריאנטים גנטיים המעלים את הסיכון לסרטן שד, ערמונית ושחלות. עם זאת, יש להתייחס למידע בהקשר הכולל של המטופל.

ההשפעה הגדולה ביותר של הבדיקות היא על סרטן ערמונית, מאחר שכיום אין בדיקות סקר לממאירות זו בבריטניה (או במדינות רבות באירופה). גם במדינות כמו ארה”ב, בה ישנה בדיקת סקר לסרטן ערמונית, עדיין צפויה תועלת, מאחר שבדיקת PSA משמשת כיום באופן נרחב. מהנתונים הנוכחיים אודות בדיקות PSA עולה כי יש לטפל ב-12-48 גברים בכדי להציל את חייו של חולה אחד. בנוסף, כשני-שליש מהגברים סובלים ממחלה אינדולנטית שלא הייתה מתגלה ללא בדיקות סקירה וככל הנראה לא תשפיע על ההישרדות.

מבין הוריאנטים הגנטיים שזוהו, 30 מעלים את הסיכון לסרטן ערמונית ו-16 מלווים במחלה אגרסיבית. ניתן להתבסס על מידע זה בכדי להגדיר מחדש את פרופיל הסיכון של הנבדקים.

באוכלוסיה הכללית, סרטן ערמונית צפוי לפגוע ב-1 מכל 11 גברים. במטופלים לאבות שהלכו לעולמם עקב סרטן ערמונית לפני גיל 60, הסיכון הוא 1 מכל 4 גברים. הוריאנטים הגנטיים עשויים לזהות את הגבר האחד ממאה עם סרטן ערמונית בסיכון גבוה מאוד. בקבוצה זו, הסיכון להתפתחות סרטן ערמונית עולה לאחד מכל שני גברים. גברים בסיכון גבוה מאוד צפויים לתועלת ממעקב הדוק, אך לא ברור בדיוק מה הוא יכלול.

באשר לסרטן שד, בדיקה חדשה תסייע בזיהוי וריאנטים גנטיים להכוונה טובה יותר של בדיקות הסקירה הנוכחיות. הוריאנטים הגנטיים החדשים יזהו גם חולות בסיכון נמוך מאוד לסרטן שד; כאשר בנשים אלו ניתן יהיה לשקול להגדיל את מרווחי הזמן בין בדיקות סקירה לפעם ב-5-10 שנים.

כמו כן, זוהו וריאנטים גנטיים המביאים לעליה בסיכון לסרטן שחלות , אך היקף העליה היה קטן בהרבה (4% בלבד), בהשוואה לעליה של 30% בסרטן שד ו-50% בסרטן ערמונית.

Nat Genet. 2013;45:349-351

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחת מכל עשר נשים שחלו בקורונה בהריון צפויות לפתח Long COVID (מתוך Obstetrics & Gynecology)

    אחת מכל עשר נשים שחלו בקורונה בהריון צפויות לפתח Long COVID (מתוך Obstetrics & Gynecology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology עולה כי 10% מהנשים שנדבקו בנגיף הקורונה בזמן הריון יפתחו Long COVID. החוקרים מאוניברסיטת יוטה בחנו את הרשומות הרפואיות של למעלה מ-1,500 נשים שחלו בקורונה בזמן הריון וניטרו את התסמינים עליהם דיווחו לאחר לפחות שישה חודשים מהזיהום. מדובר במחקר הראשון להערכת הסיכון להתפתחות Long COVID בנשים הרות. […]

  • בדיקות סקר ממוקדות לסרטן לבלב עשויות לשפר את שיעורי ההישרדות באוכלוסייה זו (JAMA Oncol)

    בדיקות סקר ממוקדות לסרטן לבלב עשויות לשפר את שיעורי ההישרדות באוכלוסייה זו (JAMA Oncol)

    מעקב אחר מטופלים בסיכון גבוה עשוי לסייע בזיהוי אדנוקרצינומה של צינוריות הלבלב בשלב מוקדם יותר, כאשר הגידול קטן יותר וקל יותר לטיפול עם סיכויי הישרדות גבוהים יותר באוכלוסייה זו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אדנוקרצינומה של הלבלב מלווה בשיעורי הישרדות נמוכים לאחר חמש שנים ולעיתים קרובות […]

  • ההשפעה של איכות האוויר על הסיכון לאשפוזים חוזרים של חולי אי-ספיקת לב עם אוטם לבבי חד (Int J Cardiol)

    ההשפעה של איכות האוויר על הסיכון לאשפוזים חוזרים של חולי אי-ספיקת לב עם אוטם לבבי חד (Int J Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין חשיפה משמעותית יותר לדו-תחמוצת החנקן וחומר חלקיקי קטן מ-10 מיקרומטר ובין סיכון מוגבר לאשפוז חוזר בשל אי-ספיקת לב בחולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב וכלי דם הינה הגורם […]

  • האם להכחדה של הליקובקטר פילורי השפעה על הסיכון לסרטן הוושט? (Gastroenterology)

    האם להכחדה של הליקובקטר פילורי השפעה על הסיכון לסרטן הוושט? (Gastroenterology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הכחדת הליקובקטר פילורי אינה מלווה בעליה בשיעורי היארעות ממאירות של הוושט. החוקרים אספו נתונים אודות כלל החולים שעברו טיפול להכחדת הליקובקטר פילורי בפינלנד, דנמרק, איסלנד, נורבגיה ושבדיה בין השנים 1995 עד 2019. המאגר כלל 661,987 משתתפים עם למעלה מחמש מיליון-שנות לאחר […]

  • השוואת Sacituzumab Govitecan לעומת Docetaxel בטיפול ב-NSCLC מתקדם או גרורתי (J Clin Oncol)

    השוואת Sacituzumab Govitecan לעומת Docetaxel בטיפול ב-NSCLC מתקדם או גרורתי (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי טיפול ב- Sacituzumab Govitecan עשוי לשפר את ההישרדות הכוללת לעומת Docetaxel בחולים עם סרטן ריאות גרורתי מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם התקדמות לאחר טיפול קודם. מחקר EVOKE-01 הינו מחקר בשלב III, בתווית-פתוחה, להערכת Sacituzumab Govitecan לעומת טיפול ב-Docetaxel בחולים עם NSCLC […]

  • יעילות ובטיחות משלב Olanzapine עם נוגדי-בחילה למניעת בחילות והקאות משנית ל-Carboplatin (מתוך J Clin Oncol)

    יעילות ובטיחות משלב Olanzapine עם נוגדי-בחילה למניעת בחילות והקאות משנית ל-Carboplatin (מתוך J Clin Oncol)

    הוספת Olanzapine לטיפול משולש בנוגדי-בחילה לא הפחיתה משמעותית את שיעורי הקאות משנית לטיפול ב-Carboplatin, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. באשר למניעת תחושת בחילה, הוספת Olanzapine הובילה להטבה גדולה יותר בתופעות הלוואי משנית למשטר טיפול כימותרפי המבוסס על Carboplatin. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הבטיחות והיעילות של טיפול נוגד-הקאה […]

  • מגמות הישרדות חולים עם NSCLC גרורתי לפני ואחרי אישור שימוש בטיפול אימונותרפי (Cancer)

    מגמות הישרדות חולים עם NSCLC גרורתי לפני ואחרי אישור שימוש בטיפול אימונותרפי (Cancer)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Cancer עולה כי בעקבות אישור טיפול אימונותרפי בארצות הברית חל שיפור בשיעורי הישרדות חולים עם אבחנה של סרטן ריאות גרורתי מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer). בשנת 2015, מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Nivolumab כתכשיר אימונותרפי ראשון לטיפול בחולים עם סרטן ריאות מתקדם מסוג NSCLC. […]

  • בדיקת FDG-PET/CT מצמצמת היקף ניתוחים מיותרים בחולים עם ממאירות ראש וצוואר (Radiotherapy and Oncology)

    בדיקת FDG-PET/CT מצמצמת היקף ניתוחים מיותרים בחולים עם ממאירות ראש וצוואר (Radiotherapy and Oncology)

    בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של הראש והצוואר, השלמת בדיקת FDG-PET/CT להערכת התגובה לטיפול כימו-קרינתי מעלה משמעותית את הדיוק בזיהוי חולים בהם תתכן תועלת לניתוח הצלה לדיסקציה צווארית, עם הפחתת מספר החולים המופנים לניתוח מיותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiotherapy and Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בדיקת FDG-PET/CT משמשת יותר […]

  • דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה