בכתב העת Annals of Oncology התפרסמו תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי הארכת משך הטיפול ב- Letrozole(פמרה) לאחר חמש שנות טיפול בטמוקסיפן הינה גישה יעילה בנשים לפני ואחרי מנופאוזה בעת אבחנת סרטן שד, עם תוצאות טובות יותר משמעותית בנשים שאובחנו לאחר המנופאוזה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר MA17 הדגים תוצאות טובות יותר בנשים לאחר-מנופאוזה שקיבלו טיפול ממושך ב- Letrozole לאחר השלמת חמש שנות טיפול בטמוקסיפן.
כעת ערכו החוקרים ניתוח לפי תתי-קבוצות להערכת שיעורי הישרדות ללא-מחלה, שיעורי הישרדות ללא-מחלה מרוחקת, שיעורי הישרדות כוללים, השפעות טוקסיות והשפעות על איכות החיים במחקר MA17, בהתאם למצב המנופאוזה בעת האבחנה של סרטן שד.
בעת האבחנה, 877 נשים היו לפני מנופאוזה ו-4,289 נשים היו לאחר מנופאוזה. הארכת משך הטיפול ב- Letrozole הייתה טובה יותר משמעותית מפלסבו בכל הנוגע לשיעורי ההישרדות ללא-מחלה בנשים עם אבחנה לפני-מנופאוזה (יחס סיכון של 0.26, p=0.0003) ובנשים עם אבחנה לאחר-מנופאוזה (יחס סיכון של 0.67, p=0.006), עם תועלת רבה יותר באלו שאובחנו לפני מנופאוזה (p=0.03).
מניתוח הנתונים עלה כי בנשים בהם הוחלף הטיפול מפלסבו ל- Letrozole נרשם שיפור בשיעורי ההישרדות ללא-מחלה מרוחקת, הן בקרב נשים שאובחנו לפני המנופאוזה (יחס סיכון של 0.15,p=0.02) והן באלו שאובחנו לאחר המנופאוזה (יחס סיכון של 0.45, p=0.03).
החוקרים מסכמים וכתבים כי ממצאי המחקר מעידים על תועלת לטיפול ב- Letrozole בנשים שאובחנו עם סרטן שד לפני המנופאוזה או לאחר המנופאוזה, עם תוצאות טובות יותר משמעותית באלו עם אבחנה שהתקבלה לאחר מנופאוזה. במקרים בהם סרטן שד מאובחן באישה לפני מנופאוזה מומלץ לשקול הארכת הטיפול האדג’וונטי ב- Letrozole במידה והאישה נכנסת למנופאוזה לאחר השלמת הטיפול בטמוקסיפן.
Ann Oncol. 2013;24(2):355-361
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!