בתחילת החודש נערך טקס חלוקת מדליות המדע הלאומיות בבית הלבן בארה”ב, בנוכחות הנשיא, ברק אובמה. בין 12 מקבלי המדליות היה גם הרופא והפרופסור לירוי הו?ד (Hood), נשיא ומייסד המכון ל- Systems Biology בסיאטל, וושינגטון. המדליה הלאומית למדע חולקה לראשונה ב-1959 והיא אות ההערכה הגבוה ביותר הניתן למדענים על ידי ממשלת ארצות הברית.

בזמן שהיה חלק מהפקולטה לביולוגיה באוניברסיטת קאל-טק, ד”ר הוד והקולגות שלו פיתחו טכנולוגיות לריצוף וסינטזה של DNA וחלבונים. בשנת 1992 ד”ר הוד עבר לאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל וב-1999 ייסד את המכון ל- Systems Biology, מכון מחקר ללא מטרת רווח. המחקר חוצה הדיסיפלינות של הרופא עזר בפיתוח של אסטרטגיות , טכנולוגיות וידע המכוונות לרפואת P4 , מונח שטבע ד”ר הוד וכולל רפואה שהיא Predictive, Preventive, Personalized, ו- Participatory. בין תחומי המחקר גם חקר מחלת פריונים ומחלות נוירודגנטריביות, במיוחד דמנציה פרונט-טמפורלית ומחלת הנטיגטון; שימוש בתאי גזע פוליפוטנטיים בחקר הדיפרנציאציה של קרדיומיוציטים וניתוח של רצפי גנום מלאים ממשפחות עם מחלות גנטיות. רפואת P4 כוללת גם רשתות חברתיות המופעלות על ידי המטופל ומאגרי מידע גדולים הניתנים לניתוחים שונים.  אמצעי נוסף מערכתי לחקר מחלות הוא באמצעות בדיקות דם: קבוצת החוקרים של ד”ר הוד פיתחה פאנל של 11 ביו מרקרים בדם שמאפשרים להבחין בדיוק גבוה בין מטופלים הסובלים מ-PTSD מנבדקים בריאים, והיא עשויה לעזור ולאבחן את החולים בשלב מוקדם, להעריך את חומרת המחלה ולנהל מעקב יעיל אחריה.

ד”ר הוד טוען כי רשתות חברתיות המופעלות על ידי החולים, ומקשרות בין חולים שונים שעברו תהליך דומה, יכולות לקדם ולסייע למצבם של החולים עצמם באמצעות חולים אחרים, אם בהעלאת המודעות שלהם לטיפולים אפשריים ולמגנוני המחלה, התמודדות עם המחלה והבנה של הרופא המטפל ובסופו של דבר לסייע ביצירה של רפואה מתקדמת יותר.

לכתבה במדסקייפ