ע”פ סקירת מומחים מה-Int J Clin Pharm עולה
כי האינקרטינים מקבוצת האגוניסטים לרצפטור של GLP-1 זוכים לשביעות רצון גבוהה יותר של מטופלים עם סוכרת סוג 2 בהשוואה לאלו הנמצאים תחת טיפול במעכבי DPP4 , ככל הנראה בגלל היותם אפקטיביים יותר.
ברקע מציינים המחברים כי מחקרים קלינים שהשוו תרופות אינקרטיניות מקבוצת ה-GLP-1 (הכוללים את exenatide – (ביאטה) פעמיים ביום, וביאטה פעם בשבוע, ו-liraglutide (ויקטוזה) חד יומי) , ותרופות מקבוצת מעכבי DPP4 (הכוללת את vildagliptin (גאלבוס), sitagliptin (ג’נוביה) , saxagliptin (אונגלייזה) ו-linagliptin ) מול פלצבו ותרופות אנטי-סוכרתיות פומיות אחרות, הראו שטיפולים אלה אפקטיביים מבחינת השליטה בגליקמיה, ושהם כרוכים בסיכון נמוך להיפוגליקמיה.
קבוצת ה-GLP-1 קשורה גם לירידה במשקל והפחתה ברמות לחץ דם סיסטולי, בעוד שמעכבי ה-DPP4 הם חסרי השפעה על המשקל.
בהתבסס על כך, ה-NICE הבריטי, ממליץ על שימוש בטיפולים אלה בחולי סוכרת סוג 2 אשר סובלים גם מהשמנת יתר ו/או בסיכון להיפוגליקמיות.
מטרת הסקירה הנוכחית היא לסייע בקבלת החלטות לצורך בחירת הטיפול הספציפי באינקרטינים בחולי סוכרת סוג 2.
לצורך כך ביצעו החוקרים חיפוש ב-MEDLINE ובספריית המחקרים הקלינים של Cochrane , תוך בחירת המחקרים בבני אדם בלבד, ושימוש לצורך החיפוש בשמות התרופות הספציפיות בשתי הקבוצות . שולבו גם מחקרים שהוצגו בכנסים של האגודה האמריקאית לסוכרת (AHA) והאירופאית (EASD) .
נמצאו 18 מחקרים קלינים מתאימים המשווים טיפולים מבוססי אינקרטינים.
נמצא שהתרופות מקבוצת ה-GLP-1 השיגו הפחתה מובהקת גדולה יותר של HbA1C בהשוואה לתרופות מקבוצת מעכבי ה-DPP4 , וכן גם ירידה במשקל גדולה יותר. ההבדלים היו משמעותיים מבחינה קלינית.
בקבוצת ה-GLP-1 הייתה שכיחות גדולה יותר של תופעות לוואי גסטרואינטנסיאליות בהשוואה למעכבי ה-DPP4 .
השוואה בין התרופות השונות בכל אחת משתי הקבוצות הראתה שההבדלים קטנים.
שביעות רצון גבוהה יותר דווחה בקבוצת ה-GLP-1 בהשוואה למעכבי ה-DPP4.
החוקרים מסכמים כי התרופות מקבוצת ה-GLP-1 משיגות ירידה גדולה יותר ב-HbA1C בהשוואה למעכבי ה-DPP4 , ובנוסף לכך גם ירידה גדולה יותר במשקל הגוף.
החוקרים משערים שהודות לאפקטיביות הגדולה יותר של קבוצת ה-GLP-1 שביעות הרצון של המטופלים גדולה יותר, בהשוואה למטופלים במעכבי ה-DPP4 , וזאת למרות שכידוע ה-GLP-1 ניתן בהזרקה בעוד שמעכבי ה-DPP4 במתן פומי, ולמרות השכיחות הגדולה יותר של תופעות לוואי גסטרואינטנסיאליות.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!