ההשפעה של אכילת תותים ואוכמניות על הסיכון לאוטם שריר הלב (Circulation)

דיאטה עשירה באנתוציאנינים (anthocyanins), סוג של פלאבונואידים בעלי השפעה נוגדת חמצון, נוגדת דלקת וידידותית ללב הנמצאים בפירות יער, נקשרו לירידה של 32% בסיכון להיארעות של אוטם שריר הלב ( Myocardial Infarction, MI), במחקר עוקבה גדול (כחלק ממחקר ה- Nurses’ Health Study 2 (NHS 2)) שפורסם ב- Circulation.

במהלך המעקב, שארך 18 שנים, נראתה ירידה בהיארעות אוטם שריר הלב בנשים שצרכו הכי הרבה אוכמניות ותותים (מקור מצוין לאנתוציאנינים בדיאטה בארצות הברית) לעומת אלה שצרכו הכי פחות. הקשר בין מזון עשיר באנתוציאנינים לבין הירעות של אוטם שריר הלב לא היה תלוי בגורמי הסיכון ל-MI, לגורמי סיכון (בדיאטה ובכלל) המעלים את הסיכון למחלות לב, לנוטריאנטים נוספים בתזונה כמו חומצה פולית ואשלגן ולצריכה הכללית של פירות וירקות. החוקרים מייחסים את הירידה בהירעות אוטם שריר הלב לצריכה של מזונות עשירים באנתוציאנינים, כמו אוכמניות כחולות ושחורות, תותים, חצילים, ודומדמניות, הקלים יחסית לשילוב בתזונה.

החוקרים מצאו בעבר קשר דומה לבין צריכת אנתוציאנינים לירידה בלחץ הדם, וכן להשפעה של פלבוניאידים אחרים על ירידה בשבץ. המחקר כאן כלל למעלה מ-93,000 נשים בנות 25-42, שענו על שאלון מדי 4 שנים מאז 1991. במשך 18 שנות מעקב אירעו 405 מקרים של אוטם שריר הלב. בבחינה של הצריכה של מגוון פלבונואידים הנפוצים בדיאטה האמריקאית, החוקרים מצאו קשר הפוך בין אתנוציאנינים לסיכון ל-MI. הסיכון היחסי ל-MI בקבוצה שצרכה הכי הרבה אנתוציאנים היה 0.68 בהשוואה לאלה שצרכו הכי פחות. הסיכון היחסי עבור אכילה של אוכמניות ותותי שדה שלוש פעמים בשבוע היתה 0.66 , בהשוואה לאכילה שלהם אחת לחודש או פחות. אכילת הפירות הללו היתה אחראית ל-60% מהצריכה הכללית של האנתוציאנינים.

בתגובה למחקר, נכתב כי תוצאות המחקר מאשרות כי אנשים שהדיאטה שלהם מבוססת על המלצות תזונתיות עדכניות, ימצאו בסיכון נמוך יותר לאוטם שריר הלב, וכי הנשים שאכלו יותר אנתוציאנינים גם עישנו פחות, שקלו פחות והיו יותר פעילות מבחינה גופנית, היו ללא היסטוריה של שומנים גבוהים בדם ובאופן כללי שמרו על תזונה טובה יותר. הקשר בין אכילת אוכמניות ותותי  שדה לירידה באוטם שריר הלב מבוסס על ניתוח סטטיסטי המייחס צריכה של אנתוציאנינים לצריכה של פירות יער, אך ההשפעה הניכרת על ירידה ב-MI היתה של דיאטה בריאה ושל פעילות גופנית , וצריכה של פירות יער צריכה להיות קשורה לגורמים אלה.

 לכתבה במדסקייפ

לתקציר המחקר

Circulation. 2013; 127: 188-196

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה