האם לנוגדי-חמצון השפעה מזיקה בתאים ממאירים? (Open Biol)

היפותזה חדשה מציעה כי רמת נוגדי-חמצון בתוך תאים ממאירים מהווה בעיה ואחראית לעמידות של תאים ממאירים לטיפול. התיאוריה החדשה, שפורסמה בכתב העת Open Biology, מבטלת כל תמיכה ברעיון מתן תוספי נוגדי-חמצון, מאחר שעשויים למנוע התפתחות מחלות ממאירות.

החוקרים מסבירים כי יצירת ROS (Reactive Oxygen Species) יוצרת סביבה היפוקסית בה תאים ממאירים יכולים לעבור התמרה מתאי אפיתל לתאים מזנכימאליים. התאים שעברו התמרה מכילים כמעט תמיד כמויות גדולות של נוגדי-חמצון, החוסמים ביעילות טיפולים כנגד מחלות ממאירות. לאחר שהממאירות מפתחת עמידות לכימותרפיה, היא לרוב עמידה באופן דומה גם לקרינה מייננת.

בנוסף, התאים הממאירים לאחר התמרה מייצרים תאי מזנכימה המסתובבים בחופשיות, עם גמישות ותנועה המאפשרות להם לשלוח גרורות לאתרים אחרים בגוף (מוח, כבד, ריאות). רק כאשר הם מתפשטים, מרבית הממאירויות הופכות למצבים מסכני-חיים.

החוקרים מציינים כי מחקרים קודמים הוכיחו כי השימוש הנרחב במטפורמין לטיפול בסוכרת, העדפה להרג תאי גזע מזנכימאליים. במאמר שפורסם לפני שלוש שנים, הוספת מטפורמין לכימותרפיה הביאה להארכת ההפוגה ואף לריפוי מלא במודלי עכברים עם ממאירויות. הם כותבים כי מחקרים קליניים נערכים בימים אלו במטרה לבחון אם יש תועלת קלינית להוספת מטפורמין לכימותרפיה, אך מוסיפים כי בחולי סוכרת שטופלו בקביעות במטפורמין היארעות מופחתת של ממאירויות רבות.

המומחים מציעים כי טיפול נגד-ממאירויות פועל דרך יצירת ROS, המובילים למוות תאי. עם זאת, כאשר תאים ממאירים מתפתחים, הם מייצרים חלבוני נוגדי-חמצון החוסמים השפעה זו, דוגמת Glutathione, SOD (Superoxide Dismutase), Catalase ו-Thioredoxin.

העובדה שתאים ממאירים הפועלים בעיקר באמצעות RAS ו-Myc הם בין הממאיריויות הקשות ביותר לטיפול, עשויה לנבוע מרמות גבוהות של חלקיקי ROS ההורסים נוגדי-חמצון. רמות נוגדות-חמצון גבוהות עשויות להסביר גם את העדר יכולת הריפוי של ממאירויות של הלבלב.

במידה והתיאוריה נכונה, אזי תרופות המפחיתות את רמות נוגדי-חמצון בתאים ממאירים עשויות לשמש כאפשרות טיפולית. למעשה, הוכח כי Arsenic Trioxide, המייצר ROS, הביא להפחתת מות Glutathione ו-Thioredoxin. תרופה זו מאושרת כיום לטיפול ב-Promyeloblastic Leukemia, אך לפי התיאוריה עולה האפשרות כי התרופה תסייע בטיפול בממאירויות מג’וריות רבות.

אחת ההשלכות מרחיקות הלכת של התיאוריה החדשה נוגעת לנוגדי-חמצון כתוספי תזונה, כולל ביתא-קרוטן, ויטמין A, ויטמין C, ויטמין E וסלניום, העלולים להזיק לחולים במחלות ממאירות. במשך שנים, תוספים אלו זכו להד תקשורתי רב כאפשרות למניעה ו/או טיפול בממאירויות, כמו גם המלצה לעודד פירות צבעוניים ואוכמניות, המכילים נוגדי-חמצון.

עם זאת, המומחים מזהירים כי נתונים עדכניים רומזים בבירור כי חלק גדול מהממאירויות בשלב-מאוחר, שאינן ניתנות לטיפול, הן תוצאה של חשיפה גדולה מדי לנוגדי-חמצון, ולכן הגיעה העת לבחינה מעמיקה של הנושא.

מחקרים רבים להערכת התערבויות תזונתיות לא הדגימו תועלת ברורה במניעת ממאירויות של מערכת העיכול או הארכת ההישרדות. למעשה, נראה כי הם מקצרים במעט את תוחלת החיים של המטופלים.

Open Biol. 2013;2:120144

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה