מחקר מן ה-Journal of American Medical Associaion מצא כי אירועי AF נקשרו לסיכון גבוה למוות למוות לבבי פתאומי SCD)  ) ול-NSCD באוכלוסיה הכללית .

הקשר בין פרפור פרוזדורים (AF) קשור לסיכון מוגבר למוות לבבי פתאומי (SCD) באוכלוסיה הכללית נבחן בשני מחקרים מבוססי אוכלוסיה.

במחקר Atherosclerosis Risk in Communities, (ה-ARIC ), ניתחו החוקרים מידע מ- 15,439 משתתפים , בני 45-64 בתחילת המחקר (בשנת 1987-89), כ-55 אחוזים מהם נשים, כ-26 אחוזים שחורים. המחקר הסתיים בסוף 2001.

במחקר בריאות הלב והעורקים (CHS), ניתחו החוקרים נתונים מ- 5479 משתתפים המבוגרים מגיל 65 )בתחילת המחקר), מתוכם כ-58 אחוזים נשים וכ-15% שחורים. המחקר הורכב מהקוהורט הראשון שנאסף ב1989-90 והשני ב-1992-3 ונהוא משך עד סוף 2006.

התוצאה העיקרית שנבחנה היתה SCD שסווג על ידי רופא בין האפשרות של מוות פתאומי, מצב ללא דופק שנגרם ככל הנראה מטכיאריתמיה חדרית. השניה,non-SCD , כלומר מוות ממחלת לב שלא התאימה לקריטריונים של SCD. באמצעות מודל סיכון פרופורציונלי הערייכו החוקרים את הקשר בין AF לבין SCD/NSCD.

במחקר ARIC נצפו 894 מקרי AF, 269 מקרים של SCD, ו-233 מקרים של NSCD במהלך תקופת התצפית. שיעורי ההאירעות הגולמיים של SCD היו 2.89 לכל 1000 אלף שנות אדם (עם AF) ו-1.3 לכל אלף שנות אדם במטופלים ללא AF. יחסי הסיכון מרובי המשתנים (HRs) של AF ל-SCD, היו 3.26 ו- 2.43, בהתאמה.

במחקר CHS, אירעו 1458 AF, 292 SCD ו- 581 NSCD במהלך המעקב שארך כ- 13 שנים. שיעורי האירעות הגולמיים ל-SCD היו 12 לכל 1000 שנות אדם במטופלים עם AF, ו-3.82 לכל 100 שנות אדם במשתתפים בלי AF. יחסי הסיכון מרובי המשתנים ל-AF היו 2.47 ל-SCD ו- 2.98 ל-NSCD.

לסיכום, אירועי AF נקשרו לסיכון גבוה למוות ל- SCD ול-NSCD באוכלוסיה הכללית. החוקרים מעודדים מחקרים נוספים כדי לזהות גורמים מנבאים ל-SCD במטופלים עם AF.

לידיעה ב-JAMA