האם טיפול אנטיביוטי מונע זיהומים עם פקיעה מוקדמת של הקרומים במועד? (Obstet Gynecol)

מתוצאות מחקר אקראי ומבוקר עולה כי טיפול אנטיביוטי מניעתי מפחית את הסיכון לזיהום אימהי במקרים של פקיעה מוקדמת של הקרומים במועד.

החוקרים מציינים כי הטיפול האופטימאלי בנשים עם פקיעה מוקדמת של הקרומים במועד עדיין מהווה סוגיה שנויה במחלוקת. למרות שמדובר בתופעה המופיעה ב-8% מההריונות במועד. מחקרים רבים מצאו כי הארכה של השלב הלטנטי אל מעבר ל-24 שעות מעלה את הסיכון לזיהום של מי השפיר ואלח-דם ביילוד, וכי הסיכון לסיבוכים זיהומיים באם וביילוד מופחת עם טיפול אנטיביוטי מניעתי. עם זאת, אין הסכמה באשר לטיפול האנטיביוטי בפקיעת קרומים מוקדמת במועד.

הנושא זכה להתייחסות בסקירת Cochrane שפורסמה בשנת 2002 זו כללה רק שני מחקרים והמסקנה הייתה כי טיפול שגרתי מפחית תחלואה על-רקע זיהומים אימהיים, אך אינו מביא לכל תועלת ליילוד. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לקבוע אם מתן טיפול אנטיביוטי בפקיעת קרומים מוקדמת לאחר שבוע 37 להיריון עשויה להשפיע על שיעור הזיהומים באם וביילוד.

מדגם המחקר כלל 161 נשים עם הריון יחיד במועד, שהתקבלו עם פקיעת קרומים מוקדמת וחולקו באקראי לטיפול בתווית-פתוחה באנטיביוטיקה (78 נשים) או שלא קיבלו טיפול אנטיביוטי (83 נשים). טיפול אנטיביוטי ניתן בממוצע 145 דקות לאחר פקיעה מוקדמת של הקרומים. התוצאים העיקריים כללו את שיעור הזיהומים האימהיים (זיהום של מי השפיר וזיהום של רירית הרחם) וזיהומים ביילוד.

החוקרים מדווחים כי שיעור הזיהומים האימהיים היה נמוך יותר עם טיפול אנטיביוטי (2.6% בהשוואה ל-13.2%, סיכון יחסי של 0.89, p=0.013). עם טיפול אנטיביוטי נרשמו שיעורים נמוכים יותר של זיהום מי השפיר (2.6% לעומת 10.8%, p=0.037), אך היארעות זיהום רירית הרחם הייתה דומה בשתי הקבוצות.

כל המקרים של זיהום אימהי אירעו בנשים עם למעלה מ-12 שעות לאחר פקיעה מוקדמת של הקרומים. ביילודים לאימהות שקיבלו טיפול אנטיביוטי שיעור הזיהומים היה נמוך יותר (3.8% לעומת 6.0%), אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית (P=0.375).

החוקרים מכירים במגבלות המחקר, כולל העבודה שלא בוצעו בדיקות היסטולוגיות של השליה והעדר הסמיות או קבוצת פלסבו. הם כותבים כי מהנתונים עולה בבירור כי טיפול אנטיביוטי מניעתי מפחית את התחלואה על-רקע זיהומים אימהיים, אך כי דרושים מחקרים נוספים בנושא בכדי לאשר את ההשפעה על זיהומים ביילוד וזיהום ברירית הרחם.

Obstet Gynecol 2012; 120:1045-1051

לידיעה ב-NELM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • משטר טיפול עם Abemaciclib משפר הישרדות ללא-התקדמות מחלה בנשים עם סרטן שד מתקדם (מתוך כנס ASCO)

    משטר טיפול עם Abemaciclib משפר הישרדות ללא-התקדמות מחלה בנשים עם סרטן שד מתקדם (מתוך כנס ASCO)

    הוספת Abemaciclib (ורזניו) ל-Fulvestrant (פולבניר) משפר הישרדות ללא-התקדמות מחלה בנשים עם סרטן שד בשלב מתקדם בהן תועדה התקדמות מחלה תחת טיפול קודם במעכב CDK4/6, כך עולה מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם American Society of Clinical Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי משלב הכולל מעכבי CDK4/6 עם טיפול הורמונאלי מהווה את קו הטיפול הראשון לנשים […]

  • האם Buprenorphine-Naloxone בטוח יותר מ-Buprenorphine לבדו בהיריון? (JAMA)

    האם Buprenorphine-Naloxone בטוח יותר מ-Buprenorphine לבדו בהיריון? (JAMA)

    מתן Buprenorphine בשילוב עם Naloxone בזמן היריון מלווה בסיכון מופחת לתסמונת גמילה ביילוד ואשפוז יילודים ביחידת טיפול נמרץ, בהשוואה למתן Buprenorphine לבדו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA. מהנתונים עולה כי אין הבדל משמעותי בשיעור המומים המולדים המג’וריים בין שתי אפשרויות הטיפול. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתונים אודות מבוטחי מדיקייד […]

  • חשיפה לרעב לפני הלידה מלווה בסיכון מוגבר כפליים לסוכרת מסוג 2 בבגרות (Science)

    חשיפה לרעב לפני הלידה מלווה בסיכון מוגבר כפליים לסוכרת מסוג 2 בבגרות (Science)

    חשיפה לפני הלידה לחסר קיצוני במזון מלווה בעליה של למעלה מכפליים בסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2 בבגרות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר ארוך הטווח בין חשיפה לפני הלידה לרעב ובין הסיכון לסוכרת מסוג 2 בבגרות באמצעות נתונים מההולודומר, הרעב מעשה ידי אדם באוקראינה. בשנים 1932-1933 המשטר […]

  • אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Addiction עולה כי קרוב ל-10% מהחולים עם כאב כרוני תחת טיפול באופיואידים עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים, כאשר ב-30% ישנם סימנים ותסמינים של תלות, ממצאים המדגישים את החשיבות של ניטור אחר מטופלים אלו וגישות חליפיות לטיפול בכאב. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה נתונים ממאגר MEDLINE, Embase ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • האם טיפול בהידראה משפיע על הרזרבה השחלתית בנשים עם אנמיה חרמשית? (Blood Advances)

    האם טיפול בהידראה משפיע על הרזרבה השחלתית בנשים עם אנמיה חרמשית? (Blood Advances)

    טיפול ב-Hydroxyurea (הידראה) אינו מפחית משמעותית רזרבה שחלתית בבנות ונשים עם מחלת אנמיה חרמשית ולכן ייתכן ואין צורך בטיפולים לשימור פוריות בטרם התחלת הטיפול התרופתי באוכלוסייה זו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Blood Advances. המחקר כלל מספר מרכזים בצרפת והחוקרים בחנו את רקמת השחלות של 76 בנות ונשים צעירות עם אנמיה חרמשית, שעברו […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה