ההשפעה הקלינית של טיפול ממושך בנוגדי-טסיות לאחר צנתור כלילי (European Heart Journal)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הארכת משך הטיפול בנוגדי-טסיות לאחר PCI (Percutaneous Coronary Intervention) עשויה להביא לעליה בסיכון לדימומים, ללא הפחתת אירועים איסכמיים.

מטה האנליזה כללה נתונים ממחקרים מבוקרים ואקראיים להערכת התועלת הקלינית של טיפל ממושך בשני נוגדי-טסיות בחולים לאחר PCI. התוצא העיקרי של המחקר היה תמותה מכל-סיבה. יעדי הסיום המשניים כללו את שיעור האוטמים הלבביים, תרומבוזיס של התומכן, CVA (Cerebrovascular Accident) ודימום מג’ורי לפי TIMI (Thrombolysis In Myocardial Infarction).

הסקירה כללה נתונים מארבעה מחקרים אקראיים שענו על הקריטריונים (8,231 חולים), מתוכם 50.2% שקיבלו טיפול נוגד-טסיות כפול לאורך תקופה ארוכה מהמקובל, בהשוואה ל-49.8% מהחולים שקיבלו את הטיפול לתקופה הסטנדרטית. חציון משך הטיפול הכפול בנוגדי-טסיות היה 16.8 חודשים לעומת 6.2 חודשים.

החוקרים מדווחים כי מהנתונים עולה כי הארכת משך הטיפול הכפול בנוגדי-טסיות לא הביא להפחתת שיעורי התמותה מכל-סיבה (יחס סיכויים של 1.15), שיעור האוטמים הלבביים (יחס סיכויים של 0.95, p=0.77), תרומבוזיס של התומכן (יחס סיכויים של 0.88, p=0.73) או CVA (יחס סיכויים של 1.51, p=0.10), טיפול ממושך בנוגדי-טסיות הביאה לעליה בסיכון לדימום מג’ורי (יחס סיכויים של 2.64, p=0.006).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהסקירה עולה כי טיפול ממושך בנוגדי-טסיות לאחר PCI עשוי להביא לעליה בסיכון לדימומים, ללא הפחתת הסיכון לאירועים איסכמיים.

European Heart Journal published early online on 22 October 2012

לידיעה ב-NELM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה