השפעת טיפול בניאצין ארוך טווח, אומגה 3 ושילוב של השניים על דיסליפידמיה ותפקוד ווסקולרי (J Lipid Res)

ע”פ מחקר חדש מה- J Lipid Res טיפול בניאצין ארוך טווח בלבד או באומגה 3 בלבד משיג שיפור במאפיינים של הסינדרום המטובלי, אך הטיפול המשולב משיג שיפור נוסף בקשיחות ווסקולרית, ברמות טריגליצירידים ו-HDL-C ביחד עם שינויים מועילים ברכיבים של ליפופרוטאין.

המחברים מסבירים כי סינדרום מטבולי כולל גם דיסליפידמיה וגם תפקוד ווסקולרי לקוי. מכיוון שטיפול בניאצין בשיחרור מושהה (ERN) ואומגה 3 (כתרופת מרשם) משפרים באופן עצמאי מאפיינים אלה, ביקשו החוקרים לבחון את האפקט של שילוב השניים.

במחקר נכללו 60 מטופלים עם סינדום מטבולי מאובחן אשר חולקו באופן רנדומלי לטיפול בן 16 שבועות לקבוצת פלצבו כפול, אומגה 3 (במינון של 4 ג’ ליום), ניאצין ארוך טווח (במינון של 2 ג’ ליום) או שילוב של ניאצין ואומגה 3 במסגרת כפולת סמיות.

שינויים במרכיבי ליפופרוטאין ותפקוד ווסקולרי נמדדו באמצעות מערכת ANCOVA .

נמצא שהניאצין העלה את ה-HDL-C ב-5.4 מ”ג/ד”ל מתקופת הבסיס באופן מובהק סטטיטי (p=0.04) , הפחית טריגליצירידים ב-39 מ”ג/ד”ל (ירידה של 21% , p=0.003) , והפחית גם את אינדקס האוגמנטציה אשר מודד קשיחות עורקית, ב-3.5 יח’ (באופן מובהק עם p=0.04).

אומגה 3 הפחיתה טריגליצירידם ב-26 מ”ג/ד”ל (ירידה של 13%, p=0.04).

הטיפול המשולב העלה את ה-HDL-C ב-7.8 מ”ג/ד”ל (עם p=0.02), והפחית טריגליצירידם ב-72 מ”ג/ד”ל (34%), אך לא היה שיפור נוסף במדד קשיחות העורקים.

אנליזה מפורטת של רכיבי הליפופרוטאין הראתה עלייה ב-HDL2 ב-3.3 מ”ג /ד”ל עם p=0.002 ) והפחתה של VLDL1+2 של 32% (עם p<0.0001) במטופלים שטופלו בטיפול המשולב, שלא נצפתה באף טיפול בנפרד.

מסקנת החוקרים היא כי ניאצין ארוך טווח ואומגה 3 משפרים פרמטרים של סינדרום מטבולי כטיפולים יחידים, אך השילוב משיג גם שיפורים בתפקוד ווסקולרי, ושיפור גדול יותר בהפחתת טריגליצירידם והעלאת HDL-C ביחד עם שינויים מועילים בערכי הרכיבים השונים של הליפופרוטאינים.

J Lipid Res. 2012 Aug 14

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם תרופות שאינן סטטינים להפחתת כולסטרול מגנות מפני סרטן כבד? (Cancer)

    האם תרופות שאינן סטטינים להפחתת כולסטרול מגנות מפני סרטן כבד? (Cancer)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer עולות עדויות התומכות בהשפעה המגנה של סטטינים מפני סרטן כבד ומעידות על השפעה מגנה דומה גם עם תכשירים שאינם סטטינים ומפחיתים רמות שומנים בדם הודות לעיכוב ספיגת כולסטרול. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים רבים הציעו כי סטטינים עשויים להפחית את הסיכון לסרטן כבד, אך לא ידוע אם לתרופות […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: סטטינים מול טיפולים טבעיים

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: סטטינים מול טיפולים טבעיים

    שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של “שבירת מיתוסים”. היום בפרק מיוחד ננסה לשבור מיתוס בטיפול בכולסטרול גבוה. בפרק הזה נדבר על הסטטינים, התרופות הקונבנציונליות להורדת כולסטרול, מול תוספי צמחים וטיפולים אלטרנטיביים. פרופסור רז יסייע לנו להבין את ההבדלים בין הגישות, מה הסיכונים ותופעות הלוואי הפוטנציאליות של השימוש בסטטינים והטיפולים הטבעיים, וננסה לענות על השאלה מדוע […]

  • רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות נמוכות מאוד או גבוהות מאוד של HDL (או High-Density Lipoprotein) מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בנשים עם סוכרת מסוג 2, אם כי לא תועד קשר דומה בגברים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. החוקרים כותבים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר הדוק בין רמות HDL נמוכות ובין הסיכון למחלת כליות משנית […]

  • טיפול בסטטינים במינון גבוה לאחר אירוע מוחי קל מלווה בסיכון מוגבר לדימומים (J Am Heart Assoc)

    טיפול בסטטינים במינון גבוה לאחר אירוע מוחי קל מלווה בסיכון מוגבר לדימומים (J Am Heart Assoc)

    התחלת טיפול בסטטין בעצימות גבוהה במהלך השלב האקוטי של אירוע מוחי מינורי, שאינו ממקור לבבי, עשויה להביא לעליה בסיכון לדימום, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מסין שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. הנחיות ה-AHA/ASA משנת 2021 המליצו על טיפול בסטטין בעצימות-גבוהה בחולים בסיכון גבוה למחלה קרדיווסקולארית טרשתית. עם זאת, מספר מחקרים אקראיים […]

  • סטטינים עשויים להגן מפני פגיעה בכלי דם משנית לטיפול קרינתי (J Am Heart Assoc)

    סטטינים עשויים להגן מפני פגיעה בכלי דם משנית לטיפול קרינתי (J Am Heart Assoc)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association עולה כי טיפול קצר-טווח בסטטינים מפחית את הסיכון לנזק כרוני לכלי הדם שנה לאחר טיפול קרינתי, כאשר מתן טיפול ארוך-טווח מבטל לחלוטין את ההשפעה של טיפול קרינתי על כלי הדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שימוש אקראי בסטטינים בזמן טיפול קרינתי נקשר עם […]

  • ג'ורנאל קלאב פדיאטרי: רמות כולסטרול שאינו HDL מילדות לבגרות והקשר בינו לאירועים קרדיווסקולרים (CME, JAMA)

    ג'ורנאל קלאב פדיאטרי: רמות כולסטרול שאינו HDL מילדות לבגרות והקשר בינו לאירועים קרדיווסקולרים (CME, JAMA)

    מחקר שפורסם בעת האחרונה ב-JAMA ביקש לבחון האם טיפול ברמות גבוהות של כולסטרול שאינו HDL מילדות לבגרות עשוי להפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים בעתיד. מתוך הגליון הראשון של מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב.

  • האם טיפול להפחתת שומנים בדם עשוי להפחית את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי? (Eur Heart J)

    האם טיפול להפחתת שומנים בדם עשוי להפחית את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי? (Eur Heart J)

    מתוצאות  מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Heart Journal עולה כי טיפול לאיזון פרופיל השומנים בדם עשוי להפחית את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי, בעיקר עם טיפול משולב או בתכשירים בעצימות גבוהה. החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים הציעו כי טיפול בסטטינים עשוי להיות מלווה בסיכון מופחת לתרומבואמבוליזם ורידי. מטרתם במחקר הנוכחי הייתה לבחון את העדויות באשר להשפעה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה