שכיחות מוגברת של אירועים מוחיים ודימומים בחולים עם פרפור פרוזדורים ומחלת כליות (N Engl J Med)

מחלת כליות כרונית מביאה לעליה בסיכון לאירועים מוחיים ודימומים בחולים עם פרפור פרוזדורים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine. החוקרים מצאו גם כי טיפול בקומדין מפחית את הסיכון לאירועים מוחיים אך מעלה את הסיכון לדימומים בחולים אלו, ואילו אספירין מביא לעליה בסיכון לדימומים, ללא הפחתת הסיכון לאירועים מוחיים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם פרפור פרוזדורים מטופלים בתכשירים נוגדי-קרישה במטרה להפחית את הסיכון לאירועים מוחיים ותרומבואמבוליזם סיסטמי, אך חלק מהמחקרים הציעו כי קומדין עשוי בפועל להגדיל את הסיכון לאירועים מוחיים בחולים עם פרפור פרוזדורים תחת טיפול דיאליזה וכי הסיכון לדימום על-רקע טיפול בקומדין גבוה יותר בחולים אלו עם מחלת כליות כרונית.

המדגם החדש כלל כ-130,000 חולים ששוחררו מבתי חולים עם אבחנה של פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלה מסתמית, בין השנים 1997-2008. החוקרים אספו נתונים אודות מצב התפקוד הכלייתי וטיפולים תרופתיים, והעריכו את הסיכון לאירועים מוחיים, תרומבואמבוליזם סיסטמי ודימומים.

בתחילת המחקר, 96.6% מהמשתתפים במחקר לא סבלו ממחלת כליות, 2.7% אובחנו עם מחלת כליות כרונית שאינה בשלב סופני ו-0.7% אובחנו עם מחלת כליות הדורשת טיפול כלייתי חליפי. מבין אלו ללא מחלת כליות בתחילת המחקר, 3.5% פיתחו מחלת כליות כרונית, שאינה בשלב-סופני, לאחר חציון של 893 ימים, וטיפול כלייתי חליפי נדרש ב-0.4% מהחולים.

יעדי המחקר כללו אשפוזים או תמותה עקב אירועים מוחיים או תרומבואמבוליזם סיסטמי, דיממומים, אוטם לבבי ותמותה מכל-סיבה.

מהתוצאות עולה כי בהשוואה למשתתפים ללא מחלת כליות, הסיכון לאירוע מוחי או תרומבואמבוליזם סיסטמי היה גבוה יותר בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינה בשלב-סופני, ובאלו שנדרשו לטיפול כלייתי חליפי.

הסיכון לאוטם לבבי ותמותה מכל-סיבה היה גם הוא גבוה יותר בחולים עם פרפור פרוזדורים ומחלת כליות כרונית, בהשוואה לחולים ללא מחלת כליות.

מהערכת תוצאות הטיפול עולה כי קומדין הפחית את הסיכון לאירועים מוחיים או תרומבואמבוליזם סיסטמי בכלל מדגם המחקר ובקרב חולים עם מחלת כליות, בהשוואה לחולים ללא מחלת כליות. עם זאת, אספירין, לווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי ותרומבואמבוליזם סיסטמי בכלל המשתתפים במחקר, ובקרב חולים עם מחלת כליות בהשוואה לאלו ללא מחלה כלייתית.

אעפ”י שטיפול בקומדין לווה בירידה מובהקת סטטיסטית בסיכון לאירוע מוחי או תרומבואמבוליזם, הסיכון לדימומים בקרב חולים שנטלו טיפול זה עלה משמעותית. הסיכון לדימומים בחולים אלו היה גבוה יותר גם עם טיפול באספירין וטיפול באספירין עם קומדין.

לפיכך, התועלת הקלינית הכוללת של טיפול בקומדין דורשת הערכה זהירה בחולים עם מחלת כליות כרונית והנתונים אינם מספקים הנחיות ברורות באשר להתוויות לטיפול נוגד-קרישה בחולים עם פרפור פרוזדורים ומחלת כליות כרונית.

כיום, מחלת כליות הינה אחד מגורמי הסיכון לדימומים, אך אינה גורם סיכון לאירועים מוחיים. ייתכן ויש לכלול מחלת כליות או מחלת כליות כרונית ברשימת גורמי הסיכון לאירועים מוחיים בחולים אלו.

N Engl J Med. 2012;367:625-635

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה