8%- לנשים). ירידה בעשירית (12%- לגברים, 13%- לנשים) נרשמה בשיעור התמותה מסוכרת. בממוצע 2007-2009 שיעור הפטירות עלה בשליש לעומת 1999-2001 מדלקת ריאות ושפעת (28%+ בקרב גברים, 36%+ בקרב נשים) ודלקת בריאות כתוצאה משאיפת נוזלים או מוצקים (30%+ בגברים, 41%+ בנשים). כן, נרשמה עליה של למעלה משליש בפטירות מאלצהיימר (27%+ בגברים, 48%+ בנשים). שיעור הפטירות ממחלות כליה עלה בסוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים, ובשנתיים האחרונות נרשמה ירידה.
השוואה בינלאומית: שיעור סך כל הפטירות המתוקנן לגיל בישראל בשנת 2009 (497 ל- 100,000 נפש) נמוך בהשוואה לשיעור בארה”ב ובמרבית ארצות אירופה שנבדקו (רק באיטליה נמצא שיעור דומה, 496 ל- 100,000 נפש). השיעור בקרב גברים הינו הנמוך ביותר (587 ל- 100,000 נפש), כאשר השיעורים הבאים בדירוג הם של שוודיה (628) ואיטליה (632), אולם בקרב נשים השיעור בצרפת וספרד (375) וכן באיטליה (391) נמוכים בהשוואה לישראל (422). סרטן היא סיבת המוות המובילה בישראל, בארה”ב ובמרבית מדינות אירופה (בריטניה, אירלנד, צרפת, איטליה, בלגיה שוודיה, נורבגיה, דנמרק, ספרד, פורטוגל והולנד) ומחלת לב הינה הסיבה השנייה. בפינלנד, הונגריה, סלובקיה, רומניה, גרמניה, אוסטריה, פולין וצ’כיה מחלת לב הינה הסיבה הראשונה וסרטן הסיבה השנייה. מחלות כלי דם במוח מדורגת בכל מדינות אירופה במקום השלישי ואילו בישראל מחלה זו דורגה במקום הרביעי החל משנת 2008 וסוכרת דורגה במקום השלישי. בישראל, שיעור הפטירות המתוקנן לגיל במחלות סרטן, מחלות לב, מחלות כלי דם במוח, מחלות כרוניות במערכת הנשימה התחתונה, מחלות כבד, אלצהיימר, דלקת ריאות ושפעת, תאונות והתאבדות נמוך בהשוואה לשיעור בארה”ב ובמרבית מדינות אירופה, ואילו שיעור התמותה מסוכרת, מחלות כליה, אלח דם ויתר לחץ דם גבוה יותר פי 2.5, 2.9, 2.7 ופי 1.1, בהתאמה, בהשוואה לממוצע של 19 מדינות אירופה.
דירוג סיבות המוות בקרב כלל האוכלוסייה: מסוף שנות התשעים, סרטן מהווה את סיבת המוות הראשונה בקרב נשים וגברים בישראל – כרבע מכלל הפטירות. מחלת לב הינה הסיבה השנייה – כחמישית מכלל הפטירות בקרב נשים וגברים. שיעור הפטירות מסרטן יציב יחסית לעומת ירידה גבוהה במחלות לב. משנת 2008, סוכרת מדורגת במקום השלישי במקום מחלות כלי דם במוח שמדורגת במקום הרביעי, בעיקר עקב ירידה בשיעור הפטירות ממחלות כלי דם במוח. במקום החמישי מדורגת בשנת 2009 בקרב גברים ונשים מחלת כליה. חמש הסיבות המובילות מהוות כ- 60% מכלל הפטירות בישראל בשנים האחרונות. סיבות המוות המדורגות במקום 6-10 בגברים הן: תאונות, מחלות כרוניות במערכת הנשימה התחתונה, דלקת ריאות ושפעת, אלח דם והתאבדויות; אצל נשים: אלח דם עולה לדירוג השישי לפני מחלות כרוניות במערכת הנשימה התחתונה, ואח”כ מדורגות דלקת ריאות ושפעת, תאונות ויתר לחץ דם.
דירוג סיבות המוות בגיל 1-74: ללא תמותת תינוקות ופטירות בגיל 75 ומעלה, סרטן מהווה סיבת המוות הראשונה ומחלות לב הסיבה השנייה. בשנת 2009, שיעור הפטירות מסרטן היה גבוה פי 4.8 בהשוואה לשיעור ממחלות לב לנשים ופי 2.4 לגברים. פטירות מסרטן מהוות כשליש מכלל הפטירות בקרב גברים וקרוב למחצית מפטירות הנשים (לגברים 32% בשנת 2009 ו- 28% בשנת 2000 ולנשים 46% ו- 40%, בהתאמה). אחוז הפטירות ממחלות לב נמוך יותר (לגברים 13% בשנת 2009 ו- 19% בשנת 2000 ולנשים 10% ו- 15%, בהתאמה). בקרב גברים, סוכרת ותאונות מדורגות כסיבה שלישית בשנת 2009, ואח”כ מחלות כלי דם במוח, אובדנות, מחלות כרוניות בדרכי הנשימה התחתונות ומחלות כליה. בקרב נשים, סוכרת מדורגת כסיבה שלישית, מחלות כלי דם במוח במקום רביעי, תאונות במקום חמישי ומחלות כליה במקום שישי.
דירוג סיבות המוות בקרב ילדים ובני נוער עד גיל 25: בגיל 0-4, סיבות סב-לידתיות הינן הסיבות המובילות ואח”כ מומים מולדים, המהווים יחד כשלושה רבעים מהפטירות בשנת 2009 בגיל זה. מומים מולדים ממשיכים להיות בין הסיבות המובילות בגיל 5-14 ומדורגים כסיבה שלישית לאחר סרטן ותאונות בקרב שני המינים. תאונות היא הסיבה המובילה בקרב בנים והשנייה בקרב בנות בגיל 15-24. התאבדות הינה הסיבה השנייה בקרב בנים והרביעית בקרב בנות בגיל 15-24. סרטן מהווה סיבה ראשונה בקרב בנות ורביעית בקרב בנים בגיל 15-24. רצח מהווה סיבה שלישית בגיל
15-24 בקרב בנים וסיבה רביעית בקרב בנות בשנת 2009.
דירוג סיבות המוות בגיל 25-64: סרטן מהווה את סיבת המוות הראשונה בגיל 25-64 בשנת 2009. יותר ממחצית פטירות הנשים בגיל 25-64 וכשליש מפטירות הגברים בגיל 45-64 היו מסרטן. מחלת לב היא הסיבה השנייה בגיל 45-64 והרביעית בגיל 25-44 בקרב גברים ונשים. התאבדות מהווה סיבה שנייה בקרב גברים ונשים בגיל 25-44, שישית בקרב גברים ושמינית בקרב נשים בגיל 45-64. פטירות מתאונות הינה הסיבה השלישית בקרב גברים ונשים בגיל 25-44, רביעית בקרב גברים ושישית בקרב נשים בגיל 45-64 בשנת 2009. רצח מהווה סיבה שישית בקרב גברים ונשים בגיל צעיר 25-44. הסיבה החמישית בקרב גברים בגיל 25-44 היא הרעלה ללא כוונה ידועה, שיתכן וקשורה לצריכת סמים. בגיל 45-64, סוכרת מהווה הסיבה השלישית בקרב גברים ונשים ומחלות כלי דם במוח מדורגת במקום הרביעי בקרב נשים ובמקום החמישי בקרב גברים.
דירוג סיבות המוות בגיל 65 ומעלה: סרטן מהווה הסיבה המובילה בגיל 65-74 בקרב גברים ונשים, והחל משנת 2008 סרטן מהווה הסיבה הראשונה בקרב גברים בגיל 75 ומעלה. מחלת לב מדורגת במקום הראשון בקרב נשים בגיל 75 ומעלה ובמקום השני בקרב נשים וגברים בגיל 65-74 וגברים בגיל 75 ומעלה. הסיבות לאחר סרטן ומחלות לב, הן סוכרת, מחלת כלי דם במוח ומחלות כליה, כאשר מחלות כרוניות במערכת הנשימה התחתונה היא הסיבה החמישית בקרב גברים ושישית בקרב נשים בגיל 65-74. סיבות אחרות בין עשר המובילות בגיל זה הן: אלח דם, דלקת ריאות ושפעת, תאונות ויתר לחץ דם.
–>
- אבחנות: Medical Management, Public Health and Prevention
- קטגוריות: חדשות
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
מחקר חדש מקשר ממתיק מלאכותי לסיכון לבבי (ATVB)
מחקר שפורסם ב-Arteriosclerosis, Thrombosis, and Vascular Biology מעלה שאלות לגבי צריכת אריתריטול, ממתיק הנמצא בשימוש נרחב במוצרים ללא סוכר ומוצרי קטו
האם יש שימוש יתר באימונותרפיה בסרטן בשלבי החיים האחרונים? (JAMA Oncology)
בחודש האחרון לחיי המטופלים נעשה שימוש גובר במעכבי נקודות בקרה לטיפול בסרטן גרורתי בחולים המתקרבים לסוף חייהם, כך עולה ממאמר חדש ב- JAMA Oncology
נתוני עולם אמיתי תומכים בתועלת של בדיקות סקר לאוסטיאופורוזיס בנשים מבוגרות (Bone)
במאמר שפורסם בכתב העת Bone מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר עולם-אמיתי התומכות בתועלת של בדיקות סקר לאוסטיאופורוזיס של נשים מבוגרות והפניית אלו עם אבחנה של אוסטיאופורוזיס, עם עליה משמעותית בשיעורי הטיפול והפחתת הסיכון לשברים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את שיעורי הטיפול והסיכון לשברים בנשים מבוגרות במחקר מבוסס-אוכלוסייה בו נשים עם אבחנה של אוסטיאופורוזיס הופנו […]
ירידה בסיכון להתפתחות Long COVID מתחילת המגפה (N Engl J Med)
הסיכוי להתפתחות Long COVID פחת משמעותית מתחילת המגפה, ממצאים המספקים זיק של תקווה וסימן להתקדמות במאבק כנגד הנגיף, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine. החוקרים כותבים כי הירידה הנ”ל נובעת מהפצת החיסונים ושינויים בנגיף עצמו. במקרים של Long COVID החולים סובלים מתסמינים לאורך חודשים או שנים לאחר הזיהום […]
עדויות חדשות מצביעות על קשר חלש בין מזון אולטרה-מעובד ובין סוכרת מסוג 2 (מתוך כנס NUTRITION)
מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס NUTRITION עולה כי צריכה רבה יותר של מזון אולטרה-מעובד לא לוותה בעליה משמעותית בסיכון לסוכרת מסוג 2 במבוגרים בגיל העמידה. החוקרים ביקשו להבין טוב יותר כיצד מזון אולטרה-מעובד, מרכיב מרכזי בדפוסי התזונה בארצות הברית התורם ליותר מ-60% מהצריכה הקלורית, עשוי להשפיע על הסיכון לסוכרת. הם מסבירים כי מחקר קודם הראה […]
דפוסי שינה לא סדירים מגבירים את הסיכון לסוכרת מסוג 2 (Diabetes Care)
משך שינה לא סדיר קשור לסיכון גבוה יותר לסוכרת במבוגרים בגיל הביניים ומבוגרים יותר, כך עולה ממאמר שפורסם ב-Diabetes Care
אחת מכל עשר נשים שחלו בקורונה בהריון צפויות לפתח Long COVID (מתוך Obstetrics & Gynecology)
מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology עולה כי 10% מהנשים שנדבקו בנגיף הקורונה בזמן הריון יפתחו Long COVID. החוקרים מאוניברסיטת יוטה בחנו את הרשומות הרפואיות של למעלה מ-1,500 נשים שחלו בקורונה בזמן הריון וניטרו את התסמינים עליהם דיווחו לאחר לפחות שישה חודשים מהזיהום. מדובר במחקר הראשון להערכת הסיכון להתפתחות Long COVID בנשים הרות. […]
ההשפעה של איכות האוויר על הסיכון לאשפוזים חוזרים של חולי אי-ספיקת לב עם אוטם לבבי חד (Int J Cardiol)
במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין חשיפה משמעותית יותר לדו-תחמוצת החנקן וחומר חלקיקי קטן מ-10 מיקרומטר ובין סיכון מוגבר לאשפוז חוזר בשל אי-ספיקת לב בחולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב וכלי דם הינה הגורם […]
דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)
דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!