שיעור הנשים בישראל, עולות חבר העמים, החולות בצהבת C , גבוה פי 9.3 מנשים שנולדו בארץ ואילו הסיכון של גברים עולים מחבר העמים לחלות בצהבת C גבוה פי 5 מאשר ילידי הארץ – כך עולה ממחקר חדש.

מחקר חדש בחן את שיעור ההיארעות של צהבת C באוכלוסייה ואת ההבדלים בהיארעות בין מגזרים שונים. המחקר, אותו הוביל ד”ר סייף אבו-מוך, מומחה למחלות כבד מהמרכז הרפואי הלל יפה, מצא כי שיעור החולים הממוצע במחלה עומד על 1.3 אחוזים. אולם כאשר בוחנים את ההיארעות בחלוקה למגזרים, מוצאים שבקרב העולים ממדינות חבר העמים, שיעור התחלואה עומד על  4.5%, זאת לעומת שיעור של 0.9% בלבד מבין הנבדקים, ילידי הארץ.

צהבת C (הפטיטיס C ) היא מחלה נגיפית מדבקת, הנגרמת על ידי וירוס HCV , המועבר באמצעות מגע דם. מדובר במחלה העלולה להיות קטלנית, שכן אצל 85% מהנדבקים תתפתח דלקת כרונית בכבד. אצל 30% מהם המחלה תחמיר לשחמת הכבד ומחציתם יפתחו כשל בתפקוד הכבד ויתמודדו עם מצב מסכן חיים, בו יצטרכו השתלת כבד. חלק מהחולים עם שחמת יפתחו גם סרטן ראשוני של הכבד.

אחת הבעיות המרכזיות היא מודעות נמוכה למחלה. ברוב המקרים, למחלה אין כמעט ביטויים קליניים עד שהיא גורמת לנזקים בלתי הפיכים, פגיעה בגוף החולה ואף למוות. חולים חיים שנים ארוכות ללא ידיעה על מחלתם. ההערכות הן כי בישראל חיים כ- 90,000 חולים לא מאובחנים.

לצד הסכנות ישנה גם תקווה חדשה – לאחר 20 שנה ללא חידוש טיפולי בתחום, אושרו לאחרונה על ידי רשויות הבריאות בעולם ובישראל שתי תרופות חדשות ופורצות דרך ויקטרליס ואינסיבו. התרופות פועלות ישירות כנגד הנגיף, בכך שהן מעכבות את האנזים פרוטיאזה, החיוני לשכפולו בגוף, ומביאות להשמדתו ולסילוקו מהגוף. מחקרים מראים כי התרופות מעלות את אחוזי הריפוי של החולים במחלה למעל 70%, לעומת 40% בטיפולים שהיו קיימים עד כה.

יותר מ- 180 מיליון איש ברחבי העולם לוקים בהפטיטיס C . “זוהי בעיה רפואית חובקת עולם, כששיעור הידבקות שלה נע מאחוז אחד ועד 20 אחוזים באוכלוסיות מסוימות בעולם” מסביר ד”ר סייף אבו-מוך.

“הנתונים לגבי חולי הפטיטיס C בישראל נסמכים על בנק הדם, ולרוב הם אינם משקפים את שיעור החולים הריאלי של כלל האוכלוסייה בישראל”, מוסיף ד”ר אבו-מוך.

המחקר בדק את שיעור הנשאים של נגיף ה- HCV בישראל, במסגרתו נבדקו בני אדם שהגיעו באופן אקראי לקבלת טיפול בחדר המיון של בית החולים. על פי ממצאי המחקר, שיעור חולי צהבת C בקרב עולי חבר העמים הינו 4.5%, זאת לעומת שיעור של 0.9% בלבד מבין הנבדקים, ילידי הארץ. גיל הנבדקים נע בין 18 ל- 60 והגיל הממוצא עמד על 52.

בחלוקה מגדרית נמצא כי 1.5 אחוזים מסך הגברים שנבדקו נמצאו חולים בצהבת C לעומת 1.2 אחוזים מסך כל הנשים.

בחינת הממצאים בתוך המגדרים, בין המגזרים, נמצא כי שיעור נשאי הנגיף בקרב גברים יוצאי חבר העמים עמד על 4.7% לעומת 1.3% בקרב גברים שנולדו בישראל (פי 3.6). זאת לעומת 4.3% נשים ילידות חבר העמים החולות בצהבת C אל מול 0.9% ילידות הארץ, כאמור – פי 9.3!

עוד עולה ממחקרו של ד”ר אבו-מוך כי הסיכון של כלל יוצאי חבר העמים לחלות בצהבת C (גברים ונשים ביחד) גבוה פי 5 מאשר ילידי הארץ (4.5% אל מול 0.9% בהתאמה). כמו-כן, מבין הנבדקים יוצאי אתיופיה וערבים, לא נמצא ולו נשא בודד של הנגיף האמור. בסך הכול, מבין כלל הנבדקים במחקר, 1.3% נמצאו חולים בצהבת C אל מול 4.5% מבין יוצאי חבר העמים, שזה פי 3.5

לא יודעים על קיומה של המחלה

“הבעיה הגדולה בטיפול היא חוסר המודעות למחלה” מסבר ד”ר אבו-מוך. “מדובר במחלה שרבים כלל אינם יודעים על קיומה. ההערכות הן ש-90% מהנדבקים אינם מודעים לקיום הנגיף בגופם, היות ואצל רוב הלוקים במחלה, אין למחלה ביטוי קליני. אצל חולים רבים הנגיף מקנן בגוף שנים רבות, ולא מרגישים בו או רואים תסמינים עד שהוא פוגע בכבד ובגוף. בשל האמור, וכפועל יוצא ממצאי המחקר שערכתי, אני ממליץ לערוך בדיקה מקיפה של כלל עולי מדינות חבר העמים בארץ, ולבדוק הימצאות הנגיף בגופם”.

פצצה מתקתקת מול תקווה המחלה ניתנת לריפוי מלא

אבחון מאוחר של המחלה עלול להוביל לנזקים בלתי הפיכים ולפגיעה בגוף החולה ואף למוות. אדם שחולה במחלה ואינו נבדק, הינו בגדר פצצה מתקתקת, כיוון שככל שהמחלה מתקדמת, הנזק שנגרם לגוף החולה ולכבד בפרט, גדל.

לאחרונה אושרו תרופות חדשות ופורצות דרך ויקטרליס ואינסיבו, המביאות להשמדתו ולסילוקו של הנגיף מהגוף ולאחוזי ריפוי גבוהים יותר ביחס לטיפולים שהיו עד כה.

מקור: לוגוס תקשורת