האם יש נטייה להפריז ביעילות של תרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות? (PLoS Medicine)

ממחקר חדש שפורסם בכתב העת PLoS Medicine עולה כי תרופות אנטי-פסיכוטיות מדור שני המשמשות לטיפול בסכיזופרניה והפרעה סכיזואפקטיבית אינן יעילות כפי שנוטים להאמין, והמקור להבדל בין היעילות המשוערת והאמיתית הוא בהטיית פרסום.

לדברי החוקרים, לרפואה מבוססת-ראיות יש ערך התלוי בשלמות העדויות הזמינות והעדר הטיות. הטיות פרסום מסכנות את מהימנות רפואה מבוססת-ראיות, ויש עדויות כי מדובר בבעיה נרחבת.

במחקר קודם החוקרים בחנו את המחקרים הקליניים הרשומים במאגר מנהל התרופות והמזון האמריקאי להערכת נוגדי-דיכאון ומצאו הטייה לטובת פרסום תוצאות חיוביות. כעת, הם בחנו את המצב בנוגע לתרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות.

החוקרים זיהו 24 מחקרים לאחר-שיווק הרשומים במנהל התרופות והמזון האמריקאי להערכת שמונה תרופות לטיפול בסכיזופרניה והפרעות סכיזואפקטיביות: Aripiprazole (Abilify), Iloperidone (Fanapt), Olanzapne (זיפרקסה), Paliperidone (אינווגה), Quetiapine (סרוקוול), Risperidone (ריספרדל), Risperidone LAI (ריספרדל קונסטה) ו-Ziprasidone (גאודון).

הם השוו את תוצאות מחקרים אלו חיוביות או שליליות בהתאם ל-FDA עם התוצאות שפורסמו בכתבי עת רפואיים.

החוקרים מדווחים כי 4 (17%) מבין 24 המחקרים הרשומים ב-FDA לא פורסמו מעולם, ואלו כללו 872 חולים עם נתונים שלא פורסמו. כל המחקרים שלא פורסמו העלו תוצאות שליליות; 3 לא הצליחו להוכיח כי תרופת המחקר הייתה עדיפה על פלסבו ואחד מצא כי התרופה הייתה נחותה משמעותית בהשוואה לתרופה פעילה מקבילה.

מבין 20 המחקרים שפורסמו, 15 הוגדרו כחיוביים. חמשת המחקרים שלא היו חיוביים, לפי ה-FDA , הצביעו על עדות מסוימת להטיית דיווח; נחיתות של תרופת המחקר בהשוואה לתרופה לא תוארה במאמרים בעיתונות אך הייתה ברורה במסמכים ברשות ה-FDA.

עם זאת ממטה-אנליזה של הנתונים בנושא עולה כי הקשר בין תוצאות המחקר ומצב הפרסום לא היה מובהק סטטיסטית.  במחקרים שפורסמו זוהתה אינפלציה מתונה של 8% בגודל ההשפעה במאמרים בעיתונות בשל הטיית פרסום (בהשוואה לאינפלציה של 32% שתוארה במחקר הקודם בנושא נוגדי-דיכאון). עם זאת, בתוך מאגר הנתונים של ה-FDA, גודל ההשפעה הממוצע במחקרים שפורסמו היה משמעותי כמעט כפול מזה של מחקרים שלא פורסמו (0.47 לעומת 0.23).

היקף הטיית הפרסום בנושא תרופות אנטי-פסיכוטיות היה פחות משמעותי מזה שתואר בעבר עם נוגדי-דיכאון, ככל הנראה מאחר שלתרופות אנטי-פסיכוטיות עדיפות עקבית יותר בהשוואה לפלסבו .

למרות שהתוצאות הכוללות עם משפחת תרופות זו פחות טובות רק במעט מכפי שפורסם בספרות הרפואית, עדיין החדשות הרעות הן שחסרונות אלו אינם מוצאים דרכים לעיתונות הרפואית.

PLoS Medicine. Published online March 20, 2012

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר פורמולה תת-עורית של Ocrelizumab (אוקרוואס) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הזריקה התת-עורית ניתנת על-ידי איש צוות רפואי בתוך כאשר דקות והינה הזריקה התת-עורית הראשונה והיחידה מסוגה הניתנת פעמיים בשנה ומאושרת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. האישור הנוכחי מבוסס על נתונים […]

  • הדור הבא של הפרוביוטיקה | פוסטביוטיקה | הרצאות זמינות לצפייה

    הדור הבא של הפרוביוטיקה | פוסטביוטיקה | הרצאות זמינות לצפייה

    במהלך החודש האחרון התקיימו שני וובינרים העוסקים בפוסטביוטיקה | הדור הבא של הפרוביוטיקה. להרצאת המפגש הראשון ומענה על שאלות השתלמות לחצו כאן להרצאת המפגש השני שהתמקדה בפוסטביוטיקה להפחתה משמעותית של תחלואת חורף בילדים לחצו כאן  

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • מתן תוך-ניתוחי של דקסמתזון מפחית שימוש באופיואידים בילדים לאחר כריתת שקדים (Can J Anesthesia)

    מתן תוך-ניתוחי של דקסמתזון מפחית שימוש באופיואידים בילדים לאחר כריתת שקדים (Can J Anesthesia)

    מתן תוך-ניתוחי של מנה יחידה של דקסמתזון בילדים שעברו ניתוח כריתת שקדים תחת הרדמה כללית הפחית את הצורך בטיפול באופיואידים סביב ההתערבות הניתוחית, ללא עליה בסיכון לדימום לאחר-ניתוח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Canadian Journal of Anesthesia. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה להערכת ההשפעה של דקסמתזון תוך-ניתוחי על צריכת אופיואידים בילדים עד גיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה