בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית של הלב (Cardiac MRI) עשויה לשמש ככלי אבחנתי המסייע בהערכת חולים עם כאב חזה חד ועליה באנזימי הלב, עם אנגיוגרפיה כלילית שלילית, כך מדווחים חוקרים במסגרת הרצאה במהלך כנס מטעם ה-European Congress of Radiology.

לעיתים, רופאים מתקשים לקבוע אבחנה של תסמונת כלילית חדה, בשל המגוון הרחב של התסמינים. אעפ”י שבדיקת טרופונין היא ספציפית לנזק לבבי, היא אינה בדיקה ספציפית לתסמונת כלילית חדה.

ממחקר שפורסם לאחרונה עולה כי רק ב-30% מהחולים עם חשד לתסמונת כלילית חדה נקבעה בסופו של דבר אבחנה של תסמונת כלילית חדה. הסיבה לכך נובעת מהאבחנה המבדלת הרחבה של מצבים המחקים את התמונה הקלינית של תסמונת כלילית חדה, עם עליה של רמות טרופונין, דוגמת מיוקרדיטיס, אלח-דם ותסחיף ריאתי.

במטרה לקבוע את התועלת של בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית של הלב באבחנה של חולים אלו, החוקרים ערכו את המחקר שכלל 126 חולים עם כאבי חזה במהלך תקופה של 39 חודשים, באמצעות פרוטוקול בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית. האבחנה של החולים כללה מעקב קליני ושילוב של נתונים קליניים, מעבדתיים והדמייתיים.

מבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית של הלב עלה כי ב-111 מבין 126 החולים נקבעו אחת מחמש אבחנות עיקריות: קרדיומיופתיה איסכמית, DCM (Dilated Cardiomyopathy), מיוקרדיטיס, Takotsubo Cardiomyopathy ו-Hypertensive Cardiomyopathy.

ביתר 15 החולים נקבעו אבחנות לבביות שונות, כולל קרדיומיופתיה היפרטרופית, עמילואידוזיס לבבי ו-Noncompaction Cardiomyopathy.

בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית של הלב סייעה בקביעת האבחנה הסופית ב-110 מבין 126 הנבדקים (87%).

החוקרים שמחו מאוד למצוא כי בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית של הלב, בעיקר עם הפרוטוקול הפשוט והמהיר שהיה בשימוש שכלל רק שלושה רצפים סייעה בזיהוי הסיבה לכאבי חזה ועליית אנזימי לב ב-9 מבין 10 חולים. בתחילה הם סברו כי שיעורי האבחנה הנכונים של בדיקת ההדמיה יהיו נמוכים מהשיעור שנמצא בסופו של דבר ועמד על 60-70%.

מהתוצאות עולה כי אין זיקה משמעותית בין האבחנה הנכונה ובין מין, גיל והזמן עד לבדיקת ההדמיה (p>0.05). עם זאת, בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית של הלב לא הבחינה בין קרדיומיופתיה על-רקע טכיקרדיה ובין DCM.

קרדיומיופתיה על-רקע טכיקרדיה הינה אבחנה אחת שלא נכללה במוקד המחקר. לאחר הערכת חולים אלו, עדיין קשה מאוד לרדיולוגים להבחין בין הסוגים השונים של קרדיומיופתיות אלו. בחלק מהמקרים, ההבחנה בין מחלת לב על-רקע יתר לחץ דם ומיוקרדיטיס הייתה גם היא לא-פשוטה.

לעיתים קשה לבחור את החולים המתאימים לבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית של הלב, החוקרים ממליצים על הבדיקה רק בחולים צעירים, כאשר הבדיקה עשויה לשמש ככלי מהימן.

מהממצאים עולה כי בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית של הלב בחולים עם כאב חזה חד, עלייה באנזימי לב ואנגיוגרפיה כלילית שלילית, הינה כלי אבחנתי בעל ערך. הבדיקה מסייעת בזיהוי הגורם לכאב חזה חד ועליה באנזימי לב ב-9 מ-10 חולים. לפיכך, היא עשויה לסייע לקרדיולוגים בהתחלת הטיפול המתאים.

מתוך כנס מטעם ה-European Congress of Radiology

לידיעה במדסקייפ