מסקירה חדשה שפורסמה בכתב העת JAMA עולה כי בילדים ומתבגרים העוסקים בפעילות גופנית מתונה עד מאומצת פרופיל הסיכון הלבבי-מטבולי נמוך יותר, כולל ערכי HDL ולחץ דם סיסטולי נמוך יותר, ללא תלות במשך הזמן שמבלים בפעילות סדנטרית. על-בסיס ממצאים אלו, החוקרים קובעים כי יש לעודד ילדים להגדיל את כמות הזמן שמשקיעים בפעילות גופנית, במקום לנסות ולצמצם את הזמן שמבלים בפעילות סדנטרית.
החוקרים כללו נתונים מ-14 מחקרים שנערכו בין השנים 1998-2009 ומסבירים במאמרם כי זוהה קשר חלש-עד-בינוני בין כמות הזמן שהשקיעו הילדים בפעילות מתונה עד מאומצת ובין כמות הזמן שבילו בפעילות סדנטרית, ומכאן עולה כי ייתכן וקיים קשר בלתי-תלוי בין שני המשתנים ובין הסיכון הקרדיומטבולי.
הסקירה כללה למעלה מ-20,000 ילדים ומתבגרים מאוסטרליה, ברזיל, אירופה וארצות הברית. קרוב ל-75% מהילדים הוגדרו כבעלי משקל תקין, 17.7% סווגו כבעלי עודף משקל ו-7.4% סבלו מהשמנת-יתר. החוקרים ניטרו את רמות הפעילות הגופנית במשך 5.2 ימים, בממוצע, והילדים השקיעו כל יום כ-30 דקות (ממוצע) בפעילות גופנית מתונה עד מאומצת. בכל יום הם בילו, בממוצע, 354 דקות בפעילות סדנטרית.
ילדים בשליש העליון בילו למעלה מ-35 דקות ביום בפעילות גופנית מתונה עד מאומצת, בעוד שאלו בשליש התחתון השקיעו פחות מ-18 דקות יומיות לפעילות זו.
ההבדל הממוצע בהיקף המותניים בין הילדים הפעילים ביותר והכי פחות פעילים עם הפעילות הסדנטרית הממושכת ביותר עמד על 5.6 סנטימטרים ו-3.6 סנטימטרים, באלו שבילו פחות זמן בפעילות סדנטרית.
בדומה, ההבדל בלחצי הדם הסיסטוליים בין הילדים הכי פעילים ואלו הכי פחות פעילים עם הפעילות הסדנטרית הממושכת ביותר עמד על 0.7 מ”מ כספית, לעומת הבדל של 2.6 מ”מ כספית בין הילדים הכי פעילים ואלו הכי פחות פעילים שדיווחו כי בילו פחות זמן בפעילויות סדנטריות.
השונות בערכי HDL, אינסולין וטריגליצרידים היו דומים כאשר נבחנו בהתאם לרמות הפעילות הגופנית ומשך הפעילות הסדנטרית.
מהתוצאות עולה קשר בין דרגה גבוהה יותר של פעילות גופנית ובין גורמי סיכון קרדיומטבוליים טובים יותר. מנגד, לא נמצא קשר בין משך הפעילות הסדנטרית ובין אף אחד מהגורמים המטבוליים . החוקרים מציינים כי הם לא הגדירו באילו פעילויות ספציפיות עסקו הילדים במהלך הפעילות הסדנטרית שלהם. מסיבה זו, הפחתת צפייה בטלוויזיה עודנה יעד חשוב להורים וקובעי מדיניות בריאות הציבור, שכן קיים קשר בין צפייה בטלוויזיה ובין התנהגויות לא-בריאות אחרות, דוגמת אכילת חטיפים ושתיית משקאות קלים.
JAMA 2012; 307:704-712
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!