הסיכון לתמותה על-רקע טיפול ב-Ranitidine בפגים (Pediatrics)

מתן טיפול ב- Ranitidine(זנטק) ליילודים במשקל לידה נמוך מאוד, המכוון כנגד כיבי דחק ו-GERD (Gastroesophageal Reflux Disease), מלווה בעליה של כפי שש בסיכון לתמותה, בהשוואה לשיעורי התמותה ביילודים שלא טופלו בתרופה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Pediatrics.

לדברי החוקרים, חומצת קיבה הורגת פתוגנים, וע”י עיכוב הפרשת החומצה, Ranitidine מעלה את הסיכון לזיהומים. הם כותבים כי לאור הסיכון לזיהומים חמורים, יש לנקוט משנה זהירות במתן הטיפול ב- Ranitidine בפגים.

סוכנות ה-FDA לא אישרה את השימוש ב- Ranitidine בפגים, אך חלה עליה בשימוש מחוץ להתוויות בתרופה זו.

זהו המחקר הפרוספקטיבי, רב-מרכזי הראשון, להערכת התחלואה והתמותה על-רקע טיפול ב- Ranitidine ביילודים בעלי משקל לידה נמוך מאוד.

במטרה לבחון את בטיחות הטיפול, החוקרים כללו במחקר 274 יילודים עם משקלי לידה שנעו בין 401 ו-1500 גרם, גיל הריון של 24-32 שבועות, מארבע יחידות טיפול נמרץ ביילודים ברחבי איטליה.

42 מהיילודים טופלו ב- Ranitidine למניעת מחלה פפטית על-רקע סטרס. 49 יילודים נוספים טופלו בתרופה בשל חשד ל-GERD. יתר 183 היילודים לא קיבלו טיפול ב- Ranitidine.

שתי האוכלוסיות לא היו שונות זו מזו במאפיינים דמוגרפיים או קליניים. יתרה מזאת, מניתוח רב-משתנים עולה כי מתן מרשם לטיפול ב- Ranitidine לא הושפע מגיל ההיריון של היילוד, משקל לידה, מין, מדד אפגר, מדד Clinical Risk Index for Infants, גישה וסקולארית מרכזית או הנשמה מכאנית.

34 יילודים שקיבלו טיפול ב- Ranitidine פיתחו זיהומים (37.4%), זאת בהשוואה ל-28 מאלו שלא נחשפו ל- Ranitidine (9.8%), הבדל שהיה מובהק סטטיסטית (p<0.001). אלח-דם היה הזיהום הנפוץ ביותר (25.3% במטופלי Ranitidine, בהשוואה ל-8.7% באלו שלא טופלו בתרופה). דלקת ריאות (4.4% לעומת 0.5%) וזיהומים בדרכי השתן (7.7% לעומת 0.5%) היו אחראיים ליתר הזיהומים, אם כי ההבדלים לא היו מובהקים סטטיסטית. משך הטיפול ב- Ranitidine לא השפיע על הסיכון לזיהומים.

שכיחות NEC (Necrotizing Enterocolitis) בקרב יילודים שטופלו ב- Ranitidine עמדו על 9.8% בהשוואה ל-1.6% ביילודים שלא קיבלו את הטיפול התרופתי (p=0.003). יילודים שטופלו ב- Ranitidine שהו באשפוז במשך חציון של 52 ימים, בהשוואה לחציון של 36 ימים ביילודים שלא נטלו טיפול ב- Ranitidine (p=0.001).

לסיום, 9.9% מהיילודים שטופלו ב- Ranitidine הלכו לעולמם, זאת בהשוואה ל-1.6% מאלו שלא טופלו בתרופה (P=0.003).

מהתוצאות עולה כי יש להקפיד על מתן טיפול ב- Ranitidine רק לאחר שיקול זהיר של מאזן סיכון-תועלת. החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים להבנת הסיבות לסיכון המוגבר הכרוך בטיפול ב- Ranitidine.

Pediatrics. Published online December 12, 2011

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה