ממחקר בשלב II בחולים עם מלנומה מתקדמת עולה כי הוספת Bevacizumab לטיפול ב-Carboplatin ו-Paclitaxel לא הביאה לשיפור בשיעורי ההישרדות ללא-התקדמות המחלה, שהוגדרו כיעד העיקרי של המחקר.
עם זאת, הטיפול התרופתי המשולש הביא לתועלת בחלק מהחולים עם רמות LDH גבוהות. כמו כן,
החוקרים מוסיפים כי מהממצאים עולה מגמה כוללת של שיפור בהישרדות ללא-התקדמות המחלה ובהישרדות הכוללת עם הוספת Bevacizumab.
מדגם המחקר כלל 214 חולים, שחולקו באקראי לטיפול ב-Carboplatin ו-Paclitaxel, בשילוב עם Bevacizumab או פלסבו.
לאחר חציון מעקב של 13 חודשים, שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות בקבוצת המטופלים ב- Bevacizumab עמדו על 5.6 חודשים, בהשוואה ל-4.2 חודשים בקבוצת הפלסבו. שיעורי התגובה המקבילים עמדו על 25.5% ו-16.4%.
חציון ההישרדות הכוללת לאחר 13 חודשים עמד על 12.3 חודשים עם Bevacizumab ו-8.6 חודשים עם פלסבו. לאחר 17 חודשים, משך ההישרדות הכולל עמד על 12.2 חודשים ו-9.2 חודשים, בהתאמה.
חשוב מכך, בתת-קבוצה של חולים עם הפרוגנוזה הגרועה ביותר, עם מחלה ויסארלית מפושטת ורמות LDH מוגברות (באוכלוסיה זו אפשרויות טיפול מוגבלות), הודגמה תועלת ייחודית בעקבות הוספת Bevacizumab. בקבוצת חולים זו, חציון שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות עמדו על 4.4 חודשים עם Bevacizumab, בהשוואה ל-2.7 חודשים עם פלסבו. ההישרדות הכוללת הייתה ארוכה יותר (8.5 חודשים לעומת 7.5 חודשים).
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!