הקשר בין דכאון לאירועים קרדיווסקולרים (Psychophysiology)

מחקר חדש מה-Psychophysiology מדווח כי הפרעת דכאון מג’ורית (MDD) עלולה להוביל למחלה קרדיווסקולרית (CVD) בקשישים. בניתוח משני של מחקר ה-MOSMI (ר”ת של Mechanisms and Outcomes of Silent Myocardial Ischemia ) שכלל קרוב ל-900 משתתפים בגיל ממוצע 60, נמצא שאלו שהיו עם MDD הראו באופן מובהק התאוששות איטית יותר לקצב לב לאחר פעילות גופנית.

ההתאוששות האיטית יותר של קצב הלב יכולה להוות גורם חיזוי חזק לאירועים קרדיווסקולרים ותמותה.

מחקר ה-MOSMI נוצר בכדי לבחון גורמי סיכון לאיסכמיה שקטה והשפעתה על אירועים קרדיווסקולרים. לצורך כך החוקרים ביצוע הערכה על 886 משתתפים שהיו בגיל ממוצע 60. אלו עברו שני ימי פעילות גופנית על הליכונים תוך שימוש בפרוטוקול הדמיה ממוחשבת. במהלך מנוחה לאחר ביצוע מאמץ שיא נבדק קצב הלב לאחר דקה ולאחר 5 דקות, ביחד עם לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי.

במקביל בוצעה למשתתפים הערכת הפרעות מנטליות ודיכאון, ביחד עם שאלון סוציודמוגרפי והיסטוריה רפואית.

5.8% מהמשתתפים נמצאו כסובלים מ-MDD . מטופלים אלה היו עם התאוששות קצב לב איטית יותר לאחר דקה משיא המאמץ מאשר המטופלים ללא דכאון, עם פער בקצב הלב הממוצע של 3.7 פעימות, שהיה מובהק סטטיסטי עם p=0.026 . לא היו הבדלים מובהקים בקצב הלב לאחר 5 דקות התאוששות. לא היה הבדל גם ברמות לחץ הדם.

לדעת החוקרים המסר המרכזי של המחקר הוא שמטופלים עם CVD צריכים לעבור בדיקה לנוכחות MDD , בדיוק באותה מידה שמקובל לבדוק סוכרת ומחלות נלוות אחרות. ברור גם שיש חשיבות רבה לאבחן MDD ולטפל בה באופן יעיל, גם כדי להקטין הסיכון ל-CVD .

Psychophysiology. 2011;48:1605-1610

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה