לפי הצהרת קונצנזוס מטעם ה-American College of Chest Physicians (ACCP), שפורסמה במהדורת נובמבר של כתב העת Chest, במידת האפשר, מומלץ להשתמש בתרופות להרדמה מקומית, משככי כאבים וחומרי טשטוש לביצוע ברונכוסקופיה גמישה במבוגרים.

כיום, קיימת שונות נרחבת בכל הנוגע לשימוש בהרדמה מקומית, משככי כאבים וסדציה במהלך ברונכוסקופיה. הנוחות של המטופל, קלות הביצוע עבור הרופא וצמצום הסיכון, תורמים כולם לפעולה אופטימאלית.

החוקרים קבעו את ההמלצות בעקבות סקירה ספרותית במאגרי MEDLINE בשנים 1969-2009, עם העדיפות הגבוהה ביותר שניתנה למחקרים אקראיים ומבוקרים ומחקרים פרוספקטיביים. פאנל מומחים התכנס וסקר את הנתונים במטרה להגיע להצהרת קונצנזוס.

להלן ההמלצות הספציפיות מטעם ה-ACCP:

·         להגברת הסבילות ושביעות הרצון של המטופלים, מומלץ מתן הרדמה מקומית, שיכוך כאבים וטשטוש לכל המטופלים המיועדים לברונכוסקופיה, אלא אם ישנה התווית-נגד. בהשוואה להעדר טשטוש במהלך הפרוצדורה, אין הבדל בפרופיל הבטיחות עם מתן טשטוש במהלך ברונכוסקופיה , אך שביעות הרצון של המטופלים וסבילות הפרוצדורה טובים יותר.

·         היקף הטשטוש (מינימאלי, בינוני, עמוק, או הרדמה כללית) יתבסס על מיקום ביצוע הברונכוסקופיה (מרפאה, יחידת טיפול נמרץ, או חדר ניתוח) ועל מורכבות ומשך הפרוצדורה (ברונכוסקופיה טיפולית או אבחנתית מתקדמת).

·         שימוש בתרופות אנטי-כולינרגיות לפני ברונכוסקופיה אינו מומלץ מאחר שהעדויות בנושא אינן תומכות בהשפעה קלינית משמעותית.

·         הרדמה מקומית לפני ובמהלך ברונכוסקופיה מקלה על שיעול ומפחיתה את מינון חומרי הטשטוש הנדרש.

·         ההרדמה המקומית המועדפת לברונכוסקופיה היא לידוקאין, בשל זמן מחצית החיים הקצר שלו ושולי הבטיחות הרחבים. עם זאת, לקוקאין (4%), בנזוקאין (20%), טטרקאין (1%) ולידוקאין (1-10%) יעילות דומה.

·         גם עם לידוקאין, יש להקפיד על מתן המנה האפקטיבית המינימאלית, ולנקוט משנה זהירות בקשישים או באלו עם הפרעה בתפקודי כבד או אי-ספיקת לב.

·         זריקות לידוקאין דרך קנה הנשימה או הקריקואיד וחסם עצבי הן פרוצדורות פולשניות, הדורשות הכשרה מיוחדת, ולכן אינן מומלצות כטניקות קו-ראשון, אם כי מביאות לרמות גבוהות של הרדמה מקומית, עם נוחות רבה למטופל.

·         השימוש בשילוב בנזודיאזפינים ואופיאטים מומלץ בשל ההשפעה הסינרגיסטית שלהם על סבילות החולה את הפרוצדורה. בנוסף, לבנזודיאזפינים השפעה של אמנזיה אנטרוגרדית, ואופיואידים נוטים לדכא שיעול.

·         מידאזולם הינו התכשיר המועדף ממשפחת בנזודיאזפינים, ופנטניל הינו התכשיר המומלץ מבין האופיואידים, בשל התחלת הפעולה המהירה ושיא ההשפעה המהיר, עם משך השפעה קצר יחסית.

·         למרות שהשימוש בבנזודיאזפינים עשוי להאריך את זמן ההחלמה, הוא אינו כרוך בעליה בשכיחות סיבוכים.

·         פרופופול הינו חומר טשטוש יעיל לברונכוסקופיה. בהשוואה לשילוב בנזודיאזפינים ואופיואטים, הטיפול בפרופופול מביא לתוצאות דומות מבחינת טשטוש, אמנזיה וסבילות המטופל; ללא הבדל בהיפוקסיה או תופעות לוואי אחרות; וזמן החלמה קצר יותר.

·         אפשרויות רפואה משלימה, דוגמת השפעות קול וראיה, אינן מפחיתות חרדה במהלך ברונכוסקופיה.

המומחים ממליצים לכל הרופאים המבצעים פרוצדורות ברונכוסקופיה לשקול מתן הרדמה מקומית, שיכוך כאבים וטשטוש, במידת הניתן. העדויות בנושא תומכות בבטיחות וביעילות גישה זו, כאשר בוחרים בתכשירים המתאימים, לצד בחירת חולים נכונה.

המומחים מציינים מספר אזהרות:

·         על הנבדקים להיות מודעים לזמן ההחלמה המוארך לאחר טשטוש, בהשוואה לביצוע ברונכוסקופיה גמישה ללא טשטוש.

·         מומלץ לנבדקים להימנע מהפעלת ציוד כבד או לקבל החלטות חשובות ביום הטשטוש, בשל ההשפעה האמנסטית של בנזודיאזפינים המשמשים לטשטוש.

·         אל למטופלים לשוב לעבודתם ביום פרוצדורה שבוצעה תחת טשטוש.

Chest. 2011;140;1342-1350

לידיעה במדסקייפ