מה בין רמת ויטמין D ובין התועלת בטיפול בביספוספנטים? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Society for Bone and Mineral Research)

טיפול בביספוספנטים כנגד אוסטיאופורוזיס צפוי להיות יעיל יותר בקרב חולים עם רמות ויטמין D גבוהות בדם, כך מדווחים חוקרים בעקבות מחקר חדש שתוצאותיו הוצגו בכנס השנתי מטעם ה-American Society for Bone and Mineral Research.

במרבית המחקרים להערכת הטיפול התרופתי כנגד אוסטיאופורוזיס, המשתתפים נטלו בנוסף תוספי וויטמין D, וחלק מהמחקרים רמזו כי היעילות של ביספוספנטים עשויה להיות תלויה ברמות וויטמין D בדם.

במטרה לבחון את הנושא, החוקרים ערכו את המחקר שכלל 210 נשים לאחר-מנופאוזה, בגיל ממוצע של 65 שנים, עם צפיפות נמוכה של המינראלים בעצם.

הנשים טופלו בביספוספנטים במשך כחמש שנים, והיו במעקב אחר היענות לנטילת התרופה וויטמין D במהלך לפחות 18 חודשים, מרווח הזמן בין שתי בדיקות DEXA (Dual Energy X-ray Absorptiometry).

כמחצית מהנשים טופלו ב-Alendronate, רבע טופלו ב-Risedronate, וכ-18% קיבלו טיפול תוך-ורידי ב-Zoledronate. החוקרים עקבו אחר רמות 25(OH)D בדם.

ב-99 מבין 210 הנשים (47%) הודגמה תגובה חיובית לטיפול ממושך בביספוספנטים, ומהשוואת רמות 25(OH)D בין נשים שהגיבו ואלו שלא הגיבו לטיפול עולה כי בנשים עם רמה ממוצעת של 33 ננוגרם למ”ל ומעלה, הסיכויים לתגובה לטיפול בביספוספנטים היו גבוהים פי 4.5 (יחס סיכויים משוער של 4.5, p<0.0001).

בנוסף, מהתוצאות עולה כי רמת 25(OH)D הינה מדד רציף הקשור באופן מובהק עם התגובה לביספוספנטים. ירידה של 1 ננוגרם למ”ל ברמת 25(OH)D, לוותה בירידה של 5% בסיכויי התגובה לטיפול (יחס סיכויים של 0.95, p=0.0007).

החוקרים מסכמים וכתבים כי זהו המחקר הראשון שזיהה סף רמת 25(OH)D המגדיר סיכויי תגובה טובים יותר לטיפול בביספוספנטים, כאשר בנשים עם רמה של 33 ננוגרם למ”ל ומעלה, סיכויי התגובה לטיפול היו טובים יותר באופן משמעותי.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Society for Bone and Mineral Research

לידיעה  במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה