בפעם השנייה בהיסטוריה, האסיפה הכללית של האו”ם עורכת ישיבה רמת דרג בנושא בריאות. הדיון עסק בבעיה הגלובלית ביחס למחלות הלא-מדבקות NCDs : סרטן, מחלות לב, מחלות דרכי-הנשימה כרוניות וסכרת.

הפעם היחידה שישיבה כזו נערכה בנושא בריאות, ביחס ל- HIV/AIDS , היתה ב- 2001. נציגי המדינות החברות באו”ם שקדו על הכנת תוכנית פעולה, שזכתה  לאישור הסופי באסיפה הכללית באו”ם, בדיון שנערך ב- 19-20 בספטמבר. למטרה זו חברו הארגונים הבינ”ל העוסקים במחלות הרלוונטיות ובכללם ארגון הסרטן הבינלאומי –

 ( UICC ) Union for International Cancer Control ויצרו קואליציה לקידום המאבק.

מה שכלול במסמך, זו התייחסות עניינית לבעיות ה- NCDs ולדרכי ההתמודדות איתן. עד עכשיו עסקו באו”ם ובזרוע הבריאותית שלו WHO  רק במחלות המדבקות. עצם עריכת  הדיון בנושא הינו הישג עצום. לראשונה עולה על סדר היום התייחסות רצינית גם ל- NCDs , ברמה הגלובלית. החדשות הטובות הן, שראשי מדינות חתמו על המסמך החשוב.

מה שהמסמך עדיין לא כולל, בשלב זה, הינם יעדים אופרטיביים כלליים, שהוצעו ע”י         ה- WHO וקואליציית ה- NCDs , כגון: הורדת שיעורי התמותה מ- NCDs ב- 25% עד שנת 2025. לכן, יש להמשיך לפעול לקביעת יעדים אופרטיביים וניטורם, כי רק כך ניתן להעריך הישגים בדרך להשגת היעד כפי שאמר Cary Adams מנכ”ל ה- UICC  ובצדק       “What get measured, gets done” .

אין בשלב זה גם התייחסות למשאבים גלובליים, שיושקעו להשגת המטרות. אבל לאור המשבר הכלכלי הגלובלי, לא ציפו לכך בשלב זה. יחד עם זאת, המסר לממשלות הוא, שהשקעה במניעה ובאבחון מוקדם חוסכת לא רק בחיי אדם, אלא גם בכסף. כך גם בנגישות לתרופות, שיעילותן הוכחה ושבכוחן להציל חיים, או לשמור על איכותם.

כאשר מתייחסים, למשל, לסוכרת, התרופה המרכזית לטיפול במחלה – האינסולין-  התגלתה לפני 90 שנה.  למרות זאת, עדיין ילדים ואנשים מתים מהמחלה במדינות מתפתחות, כי אין להם נגישות לתרופה – וזה מכעיס!

כאשר מתייחסים למחלות הסרטן, התחלואה בסרטן עלתה פי 5 בפחות מעשור והיא הגיעה ל- 12 מיליון מקרים חדשים בשנה. מחלות הסרטן הורגות 21,000 אנשים ברחבי העולם כל יום! יותר מפי 4 מ- 2.6 מיליון החולים בזיהומים של HPV . נכון להיום, התחלואה בסרטן גבוהה יותר במדינות המפותחות, אך הפער מצטמצם.

עפ”י נתוני  קרן מחקר הסרטן World Cancer Research Fund (WCRF) , 2.8 מיליון אנשים בשנה חלו במחלות סרטן הקשורות לדיאטה,  להשמנת יתר ולחוסר בפעילות גופנית. מדובר בשיעור שיעלה בצורה דרמטית בעשור הקרב, אם דבר לא יעשה למנוע מגמה זו.

בשנים האחרונות היתה התעלמות ברמה הגלובלית מהיקף הבעיה שנובעת מה- NCDs העובדות זועקות ודורשות התערבות!  אנחנו בנקודת משבר. צריך לדאוג לא רק שיהיה אוכל לכולם, אלא גם שיהיה אוכל בריא. כיום ארבעה מתוך חמישה החולים         ב- NCDs הם תושבי מדינות בעלות הכנסה נמוכה או בינונית. כלומר, לא מדובר רק בבעיה של המדינות המפותחות והעשירות.

גורמי הסיכון העיקריים הניתנים לבקרה הם: עישון, חוסר פעילות גופנית, השמנת ילדים, צריכת אלכוהול מופרזת אצל בוגרים, ושכיחות שעולה בצריכת אלכוהול בקרב צעירים. כאמור, אחת הבעיות המרכזיות, שעלו במאה ה- 21, הינה ההתמודדות עם מחלות לא-מדבקות ה- NCDs , ברחבי העולם. מדובר בהתמודדות עם אתגר המאיים על כלכלת מדינות רבות ועלול להוביל להחרפת הפערים בין אוכלוסיות שונות בקרב המדינות ובין מדינות שונות ברחבי העולם. מכיוון שמרבית מחלות ה- NCDs   ניתנות למניעה או לבקרה, יצאה קריאה לממשלות להגביר את קצב יישום  המלצות ה- FCTC ביחס לעישון, להעלות בצורה משמעותית את מחיר מוצרי הטבק, לעודד תזונה בריאה ופעילות גופנית מחד, והימנעות מהשמנה והפחתת צריכת אלכוהול  מאידך. המלצה היא  להביא למעורבות רב מערכתית  שתוביל להגבלת השיווק לילדים של מזון עשיר בשומן, סוכר ומלח, ולעודד יצרנים של מזון בריא.

הובעה דאגה מנתוני ה- WHO  המתייחסים לשנת 2008, לפיהם 36 מיליון מתוך 57 מיליון מקרי המוות הינם כתוצאה מ- NCDs , ובכללם 9 מיליון שמתו לפני גיל 60.

עד סוף 2013 ה- WHO  יקבע את היעדים שיוסכמו ע”י המדינות החברות, כדי שאלו  ינוטרו וייבחן קצב השגתם.

באסיפה הכללית של האו”ם ב- 2014 יינתן דיווח על הצעדים שנעשו  ועל הישגים שהושגו.

במסמך עלו הדגשים הבאים:

• NCDs פוגע בכולם, אך במיוחד בנשים ובילדים  (נשים פחות פעילות פיזית מגברים, נוטות יותר להשמנת יתר, ושיעורי העישון אצלן עולים).


• חשוב  להשקיע מאמצים למניעה,  ובמיוחד ע”י  הפחתת צריכת הטבק, שיפור התזונה והפעילות הגופנית (עפ”י המלצת ה- WHO עד 2015 יש לפתח תוכנית פעולה ברמה הלאומית לשמירה על משקל תקין, ביצוע פעילות גופנית סדירה, והימנעות מצריכה מזיקה של אלכוהול) [כלול בתוכנית היעדים “עמודי האש”          ו- 2020 של משרד-הבריאות].


• עד 2018 מומלץ לפתח וליישם תוכנית לאומית לחיסון נגד HPV מתוך מטרה לכסות 80% מהאוכלוסייה המתבגרת.


• עד 2016 – ליישם במלואן את המלצות ה- FCTC ביחס לעישון [כידוע הוגשה בארץ תוכנית כוללנית בנושא].


• עד 2018 –  להפחית את החשיפה למסרטנים במקומות העבודה, תוך חיובם לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים לבטיחות.


• עד 2020 להפחית את שיעורי ההיארעות (מספר המקרים החדשים)  והתמותה מסרטן קיבה ע”י טיפול בזיהומים של  Halicobacter Pylori.


• עד 2015 – לפתח וליישם תוכניות חינוך לבריאות וקידום מודעות הציבור להפרכת מיתוסים וסטיגמות ביחס למחלות הסרטן, ולספק מידע על הדרכים המוכחות למניעה, לגילוי מוקדם ולטיפול יעיל [האגודה למלחמה בסרטן שוקדת על כך מזה שנים, לאורך כל השנה, ובסקר שנערך ע”י ה- UICC  נמצא שהמודעות בישראל גבוהה והידע רב].


• עד 2015 – להפחית את התמותה מסרטן השד ומסרטן צוואר הרחם באמצעות תוכנית סריקה לאומית מבוקרת,  הפועלת על בסיס רפואה מוכחת [תוכנית הסריקה הלאומית לממוגרפיה, שיזמה האגודה למלחמה בסרטן, ופועלת כיום בשיתוף משרד-הבריאות וכל קופות-החולים, הובלה בעשור האחרון לירידה של כ- 30% בשיעורי התמותה מסרטן השד].


• עד 2020 –  לפעול להפחתת התמותה מסרטן המעי הגס,  ע”י הפעלת תוכנית סריקה לאומית מבוקרת והבטחת טיפול מתאים לחולים שאובחנו במחלה [ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן הורה משרד-הבריאות לכל קופות-החולים לבצע סריקה המונית לסרטן המעי הגס החל משנת 2005].


• עד 2015 לאפשר לחולי סרטן נגישות לתרופות חיוניות לטיפול בכאב ובסימפטומים אחרים, כולל תרופות אופיאטיות [בארץ הנגישות קיימת, אך יש להגביר בקרב אנשי המקצוע את המודעות לצורך במתן טיפול יעיל לכאב ולסימפטומים, כדי למנוע סבל מיותר].


• עד 2018 לפתח וליישם תוכנית לטיפול פליאטיבי לחולי סרטן [חוזר מנכ”ל יצא בנושא ומחייב יישום עד 2013].


• עד 2018 לספק ולאפשר נגישות לאמצעי אבחון יעילים, ולאסטרטגיות טיפול מולטידיספלינריות,  שהוכיחו יעילות קלינית [סל הבריאות בהחלט מעודכן אבל יש צורך בעדכון שנתי כדי שלא ימשיך להישחק].


• עד 2025 להשיג ירידה שנתית של 3% בשיעורי התמותה המתוקננים מסרטן.

מירי זיו, מנכ”ל האגודה למלחמה בסרטן,  החברה בוועד המנהל של ארגון הסרטן הבינלאומי –  (UICC ) Union for International Cancer Control  – נבחרה לשמש כשגרירה גלובלית על-ידי האגודה האמריקנית לסרטן (ACS ). מירי זיו נבחרה בתוקף פעילותה כמנכ”ל האגודה , שיזמה והובילה ליישום פרויקטים בתחום המאבק בסרטן בישראל, וכמו גם כמי שאיבדה בן ואח ממחלות הסרטן.

כהכנה לקראת הישיבה רמת הדרג המיוחדת, שהתקיימה בימים אלה באסיפה הכללית באו”ם, ייצגה מירי זיו את ישראל באירוע ראשון מסוגו, אשר התקיים בחודש יוני בניו-יורק. במסגרת האירוע נערכו פגישות באו”ם, במהלכן נפגשה מירי זיו עם שגריר ישראל באו”ם מר רון פרושאור והקונסולית גב’ שולי דוידוביץ, שהבטיחו לעודד את השתתפות ישראל ומעורבותה במהלך החשוב, תוך כדי מתן תמיכה במהלך הגלובלי.

מירי זיו הוזמנה להשתתף במשלחת הישראלית, בראשותו של סגן שר-הבריאות מר יעקב ליצמן, שקיבל גם את זכות הדיבור בישיבת המליאה של האסיפה הכללית. את המשלחת ליווה באופן אישי שגריר ישראל באו”ם, מר רון פרושאור.

מקור: האגודה למלחמה בסרטן

הערת המערכת: שתי הערות למעשה…. נקווה שבהסתכלות רטרוספקטיבית נוכל לאמר שהדיון הזה באו”ם היה יותר משמעותי וחשוב מזה שכל המערכת המדינית והפוליטית עסוקה בו כעת…ובאותו הקשר, היה מי שאמר פעם “או”ם-שמום”, וגם כאן יש לקוות שההחלטות והיעדים המאוד מאתגרים שהוצבו באותו דיון ומסמך יהיו אכן אופרטיביים ויגיעו לידי יישום…