12 שבועות טיפול ב- Lebrikizumab, נוגדן כנגד Anti-Interleukin-13, לוו בשיפור משמעותי בתפקוד הריאתי בחולים עם אסתמה שאינה מאוזנת-היטב, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.
המחקר ענה על תוצא הסיום העיקרי והדגים שיפור משמעותי במדד FEV1 (Forced Expiratory Volume בשניה ראשונה) לפני מתן מרחיבי סמפונות, בעקבות טיפול ב- Lebrikizumab, בהשוואה לפלסבו.
החוקרים מדווחים כי בחלק מהחולים עם אסתמה לא-מאוזנת עדיין ישנן רמות מוגברות של Interleukin-13 בכיח, למרות טיפול בסטרואידים. בנוסף, Interleukin-13 מעודד הפרשת חלבון Periostin מתאים ברונכיאלים, העשויים לתרום למנגנון רימודלינג של דרכי האוויר בחולי אסתמה.
Lebrikizumab הינו נוגדן הומאני ניסיוני מסוג IgG, המעכב את תפקוד Interleukin-13.
במחקר הנוכחי נכללו 219 מבוגרים עם אסתמה שאינה מאוזנת-היטב, תחת טיפול במשאפי סטרואידים. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Lebrikizumab או פלסבו. בתחילת המחקר, ממוצע מדדי FEV1 עמד על 65% מהערך הצפוי והמינון הממוצע של טיפול במשאפי סטרואידים היה 580 מיקרוגרם ביום. בנוסף, 80% טופלו ב-LABA (Long Acting Beta-Agonist).
לאחר 12 שבועות, העלייה הממוצעת במדד FEV1 הייתה גבוהה ב-5.5% עם Lebrikizumab, בהשוואה לפלסבו (P=0.02), ובחולים עם רמות גבוהות של Periostin, העלייה במדדי FEV1 עמדה על 8.2% עם Lebrikizumab בהשוואה לפלסבו (p=0.03).
מנגד, בחולים עם רמות Periostin נמוכות, העלייה במדד FEV1 לא הייתה גבוהה יותר משמעותית עם Lebrikizumab בהשוואה לפלסבו (p=0.61).
בסה”כ, תופעות הלוואי היו דומות בין קבוצות הטיפול; עם זאת, תלונות על הפרעות במערכת שריר-שלד היו נפוצות יותר בקבוצת המטופלים ב- Lebrikizumab, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (13.2% לעומת 5.4%, p=0.045).
השיפור במדדי FEV1 אירע זמן קצר לאחר התחלת הטיפול, עדות לכך שעיכוב Interleukin-13 משפיע די מהר על זרימת האוויר.
אעפ”י שהמחקר ענה על היעד העיקרי והדגים שיפור בתפקוד הריאתי עם Lebrikizumab, הטיפול לא הפחית משמעותית את שיעור ההתלקחויות או התלקחויות חמורות, ולא הפחית תסמיני אסתמה.
החוקרים כותבים כי מהממצאים עולה חשיבות אפשרית לסמנים ביולוגיים לזיהוי חולים שיגיבו לטיפול ספציפיים כנגד אסתמה. אחד הממצאים המעניינים של המחקר הינו השימוש האפשרי בסמן ביולוגי, Periostin, לניבוי תועלת של טיפול.
N Engl J Med. Published online August 3, 2011.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!