מאת ד”ר אולה קראסיק

משני מחקרים חדשים אשר פורסמו בגיליון יוני של כתב העת NEJM עולה כי הוספת Telaprevir (תרופה חדשה מקבוצת protease inhibitors ) לטיפול המקובל של Peginterferon-Ribavirin במטופלים עם זיהום כרוני בוירוס הפטיטיס C (או HCV ) גנוטיפ 1 אשר טרם טופלו, משפרת שיעור של תגובה וירלית ממושכת. רב המטופלים נזקקו ל-24 שבועות טיפול בלבד. מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA , אישר לאחרונה את השימוש ב-Telaprevir בשילוב עם Peginterferon alpha (פאג-אינטרון) ו-Ribavirin (רבטול) לטיפול בזיהום כרוני עם HCV גנוטיפ 1 במטופלים אשר טרם טופלו.

מחקר ADVANCE

במחקר שלב 3 אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלצבו זה השתתו 1088 מטופלים עם HCV גנוטיפ 1 אשר טרם טופלו. מטופלים אלה חולקו באופן אקראי ל-3 קבוצות טיפול:

1 קבוצת T12PR קיבלה 12 שבועות של טיפול ב-Telaprevir בשילוב עם Peginterferon alpha-2a ו-Ribavirin (או PR ), ובהמשך 12 שבועות של PR בלבד בתנאי שרמת HCV RNA הייתה בלתי ניתנת לזיהוי בשבועות 4 ו-12. אם הרמה הייתה ניתנת לזיהוי בשבוע 4 או 12, הטיפול נמשך 36 שבועות.

2 קבוצת T8PR קיבלה 8 שבועות של טיפול ב-Telaprevir בשילוב עם PR ו-4 שבועות של טיפול בפלצבו בשילוב עם PR , ובהמשך 12 או 36 שבועות נוספים של PR , לפי אותם תנאים של זיהוי HCV RNA .

3 קבוצת PR טופלה בפלצבו בשילוב עם PR במשך 12 שבועות, ובהמשך 36 שבועות של PR .

החוקרים עקבו אחר יחס המטופלים עם תגובה וירולוגית ממושכת (sustained virologic response SVR ), אשר מוגדרת כרמות HCV RNA שלא ניתנו לזיהוי במשך 24 שבועות לאחר המינון האחרון המתוכנן של טיפול המחקר.

החוקרים מצאו כי בהשוואה לקבוצת PR , קבוצות T12PR ו-T8PR הציגו שיעור גבוה יותר של מטופלים עם SVR (שיעור של 75% ו-69% בהתאמה, לעומת 44%, P<0.001 עבור שתי ההשוואות). מעל מחצית מהמטופלים (58%) שטופלו ב-Telaprevir ענו על התנאים לטיפול כולל קצר יותר (24 שבועות).

בהשוואה למטופלים אשר טופלו ב-PR בלבד, המטופלים אשר קיבלו Telaprevir הדגימו שיעור גבוה יותר של אנמיה, תופעות לוואי גסטרואינטסטינליות, ותפרחות עוריות. השיעור הכולל של הפסקת הטיפול בשל תופעות לוואי היה 10% בקבוצת T12PR ובקבוצת T8PR , לעומת 7% בקבוצת PR .

החוקרים מסכמים וכותבים כי שילוב של Telaprevir עם הטיפול המקובל ב-Peginterferon-Ribavirin בהשוואה לטיפול המקובל בלבד נמצא קשור בשיפור שיעור התגובה הוירולוגית הממושכת במטופלים עם זיהום כרוני ב-HCV גנוטיפ 1 אשר לא קיבלו טיפול בעבר, עם עליה בשיעור המטופלים אשר משיגים תגובה לאחר 24 שבועות טיפול בלבד.

מחקר REALIZE

במחקר אקראי שלב 3 זה בדקו החוקרים הוספת Telaprevir לטיפול המקובל ב-Peginterferon alpha-2a בשילוב עם Ribavirin ב-663 מטופלים עם זיהום כרוני של HCV גנוטיפ 1 אשר טופלו בעבר עם תגובה חלקית או ללא תגובה, או אשר חוו חזרה לאחר התגובה הראשונית לטיפול.

המטופלים חולקו באופן אקראי ל-3 קבוצות טיפול:

1 קבוצת T12PR48 קיבלה טיפול במשך 12 שבועות של Telaprevir בשילוב עם PR , ובהמשך 36 שבועות של PR .

2 קבוצת lead-in T12PR48 טופלה ב-PR במשך 4 שבועות, בהמשך 12 שבועות של Telaprevir עם PR , ובהמשך PR עד לטיפול כולל של 48 שבועות.

3 קבוצת ביקורת PR48 אשר טופלו ב-PR במשך 48 שבועות.

החוקרים מצאו כי בקרב המטופלים עם חזרה לאחר הטיפול הראשון, הקבוצות שטופלו ב-Telaprevir הדגימו שיעור גבוה יותר של SVR בהשוואה לקבוצת הביקורת (שיעור של 83% בקבוצת T12PR48 , שיעור של 88% בקבוצת lead-in T12PR48 , ושיעור של 24% בקבוצת PR48 ). בקרב המטופלים עם תגובה חלקית בעבר, שיעורי ה-SVR היו 59%, 54% ו-15% בהתאמה. בקרב המטופלים ללא תגובה לטיפול בעבר, שיעורי ה-SVR היו 29%, 33%, ו-5% בהתאמה (P<0.001 עבור כל ההשוואות). הקבוצות שטופלו ב-Telaprevir הדגימו שיעור גבוה יותר של תופעות לוואי בהשוואה לקבוצת הביקורת (37% לעומת 22%), כולל אנמיה, נויטרופניה ולויקופניה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול הכולל Telaprevir בשילוב עם Peginterferon-Ribavirin הביא לשיעור גבוה יותר של תגובה וירולוגית ממושכת במטופלים עם זיהום כרוני ב-HCV גנוטיפ 1, אשר טופלו בעבר. החוקרים מצאו כי התחלת טיפול ב-PR בלבד לפני הוספת Telaprevir לא נמצאה כמוסיפה ליעילות הטיפול.

N Engl J Med. 2011;364:2405-2416, 2417-2428

לידיעה במדסקייפ