תרופות מקבוצת DMARD והסיכון לפתח סכרת חדשה במטופלים עם rheumatoid arthritis או פסוריאזיס (מתוך JAMA)

מאת ד”ר אולה קראסיק

במחקר חדש אשר פורסם בגיליון יוני של כתב העת JAMA השוו החוקרים בין טיפולים שונים המדכאים מערכת חיסונית במטופלים עם rheumatoid arthritis או פסוריאזיס לבין הסיכון לפתח סכרת חדשה.

ידוע כי RA (או rheumatoid arthritis ) ופסוריאזיס קשורים בתנגודת לאינסולין ולבסכרת. מחקרים קודמים העלו את ההשערה כי תרופות המדכאות את מערכת החיסון באופן סיסטמי עשויות לשפר את התנגודת לאינסולין ולהפחית את הסיכון לפתח סכרת. במחקר רטרוספקטיבי זה השוו החוקרים את הסיכון לאבחנה חדשה של סכרת בקרב מטופלים עם RA או פסוריאזיס המטופלים בסוגים שונים של תרופות מקבוצת DMARD (או disease-modifying anti-rheumatic drugs ).

החוקרים סקרו מעל 120,000 מטופלים עם אבחנה של RA או פסוריאזיס לפחות ב-2 ביקורים. לאחר תחילת הטיפול ב-DMARD משך המעקב הממוצע היה כחצי שנה. המטופלים חולקו ל-4 קבוצות לפי הטיפול אותו קיבלו:

1 מעקבי TNF עם או ללא DMARD

2 מתוטרקסאט (MTX ) ללא מעכבי TNF או Hydroxychloroquine (פלקווניל)

3 Hydroxychloroquine ללא מעכבי TNF או MTX

4 DMARD לא ביולוגיים אחרים ללא מעכבי TNF , ללא MTX וללא Hydroxychloroquine

החוקרים חיפשו עדויות להתפתחות של סכרת חדשה, הכוללות אבחנה חדשה של סכרת ברשומה הרפואית, או תחילת טיפול בתרופה ספציפית לסכרת.

אוכלוסיית המחקר כללה כ-14,000 מטופלים אשר החלו טיפול לפי אחד מהטיפולים המצויינים לעיל, עם סך של כ-22,500 ארועים של טיפול. להלן הארעות הסכרת כפי שמצאו החוקרים לפי קטגוריות הטיפול השונות:

1 מעכבי TNF הארעות של 19.7 מקרים של סכרת חדשה ל-1000 שנות אדם

2 MTX הארעות של 23.8 מקרים של סכרת חדשה ל-1000 שנות אדם

3 Hydroxychloroquine הארעות של 22.2 מקרים של סכרת חדשה ל-1000 שנות אדם

4 DMARD לא ביולוגיים אחרים הארעות של 50.2 מקרים של סכרת חדשה ל-1000 שנות אדם

יחס הסיכון המתוקנן לפתח סכרת במטופלים אלה נמצא 0.62 עבור טיפול במעכבי TNF , יחס סיכון של 0.77 עבור MTX , ויחס סיכון של 0.54 עבור Hydroxychloroquine בהשוואה ל-DMARD לא ביולוגיים אחרים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי במטופלים עם RA ופסוריאזיס אשר מתחילים טיפול בדיכוי מערכת החיסון, הסיכון המתוקנן לפתח סכרת נמצא נמוך יותר במטופלים אשר מתחילים טיפול במעכבי TNF או ב-Hydroxychloroquine בהשוואה ל-DMARD לא ביולוגיים אחרים.

JAMA. 2011;305:2525-2531

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה