במאמר הצפוי להופיע ב-Lancet Oncology פורסמו ממצאים שהובילו להודעה שפורסמה לאחרונה מטעם ה-IARC (International Agency for Research on Cancer) אודות האפשרות כי טלפונים סלולאריים הינם קרצינוגניים.

על-בסיס ההערכה הספרותית, קבוצת מומחים מטעם ה-IARC סיכמה כי חשיפה לגלי רדיו (RF) ושדת אלקטרו-מגנטיים (EMF), כולל חשיפה עקב טלפונים סלולאריים, מוגדרת כ”קרצינוגנית אפשרית” לבני אדם. מסקנות אלו מבוססות על מספר מחקרים, כולל תוצאות מחקר INTERPHONE וסקירת סדרות נתונים ממחקרים משבדיה.

המשמעות של “אפשרית” הינה כי הדבר אינו בטוח לחלוטין ויש להגדירו טוב יותר באמצעות מחקרים. בשלב זה, מדובר בדיון לנקיטת זהירות ובמידה ומטופלים שואלים את רופאיהם אם מדובר בגורם סיכון לסרטן, אזי המסר צריך להיות כי קיימת אפשרות לסיכון.

במידה ושואלים מה ניתן לעשות כדי להפחית את הסיכון, חשוב להדגיש כי התשובה עדיין אינה ידועה. אולם אם ברצונם לנקוט בפעולה, ישנם כבר צעדים להפחתת חשיפה, דוגמת שימוש במכשירים ללא-ידיים והפחתת השימוש בטלפונים. הדבר עשוי להיות חשוב במיוחד לילדים, הצפויים להשתמש במכשירים אלו לאורך זמן רב.

העדויות האפידמיולוגיות אודות הקשר בין RF-EMF ובין ממאירויות מבוססות על מחקרי עוקבה, מקרה-ביקורת ומגמות זמן. המסקנות הינן כי RF-EMF הינן קרצינוגן אפשרי לבני אדם, זאת על-בסיס תוצאות מספר מחקרים שבחנו את הקשר בין שימוש בטלפונים ניידים ובין גידולים ממאירים.

מחקר INTERPHONE הינו מחקר רב-מרכזי, מקרה-ביקורת, הגדול ביותר מסוגו עד כה. מהתוצאות עולה כי שימוש בטלפונים סלולאריים מלווה בסיכון מופחת במעט להתפתחות גליומה, בהשוואה לאלו שלא השתמשו מעולם במכשירים אלו. אולם, כאשר השוו בין אלו שהשתמשו בטלפונים הסלולאריים בכמות הרבה ביותר, תועדה עליה של 40% בסיכון לגליומה, בהשוואה לאלו שלא השתמשו מעולם בטלפונים סלולאריים.

מהתוצאות עולה כי קיים סיכון מוגבר לגידולים באותו צד של החשיפה לטלפון הנייד וגידולים באונה הטמפוראלית, בה החשיפה הגבוהה ביותר לגלי רדיו.

קבוצת המומחים קבעה כי למרות שמחקר INTERPHONE והנתונים משבדיה נתונים להטיות מסיבות שונות, עדיין לא ניתן להתעלם מהממצאים וייתכן כי קיים קשר בין חשיפה לגלי רדיו ושדות אלקטרומגנטיים עקב שימוש בטלפונים סלולאריים ובין גליומה.

המומחים מוסיפים כי במחקר INTERPHONE נאה היה כי הסיכון לממאירות גבוה יותר עם שימוש ממושך בטלפונים סלולאריים, אך לא הייתה עדות ברורה לכך. מנגד, במחקרים משבדיה הדבר היה ברור יותר. מאחר שלא ניתן להסתפק בשני מחקרים, הם קוראים להמשיך ולבחון את הסוגיה הנ”ל.

החוקרים סקרו גם מחקר דני שבחן את שיעורי הממאירות והרישום לשימוש בטלפונים סלולאריים בין השנים 1982-1995 ולא מצאו סיכון מוגבר לגליומה או גידולים מוחיים אחרים. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם מחקרים מוקדמים וקטנים יותר. בנוסף, קבוצת המומחים סקרה למעלה מ-40 מחקרים ניסיוניים נוספים.

מסקנתם הייתה כי ישנן עדויות מוגבלות בבני אדם אודות הקרצינוגניות של גלי רדיו ושדות אלקטרומגנטיים, וחלק קטן מהחברים בקבוצה סברו כי העדויות בבני אדם אינן מספקות. הסיבה לכך הייתה כי התוצאות לא היו עקביות, לא תועד קשר חשיפה-תגובה במחקר INTERPHONE, לא תועדה עליה בשיעורי גליומה או נוירומה אקוסטית במחקר הדני, ועד כה, שיעורי ההיארעות של גליומה אינם מקבילים לעליה בשימוש בטלפונים סלולאריים.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים, המתוכננים היטב.

Lancet Oncol. Published online June 22, 2011

לידיעה במדסקייפ