מסדרת מקרים מקנדה עולה כי דלקת מוח Anti-NMDAR (Anti-N-Methyl-D-Aspartate Receptor) מגיבה לטיפול כולל טיפול תוך-ורידי באימונוגלובולינים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ילדים מכל הגילאים, שהיו בריאים קודם לכן, עשויים לפתח באופן ספונטאני נוגדנים הנקשרים לקולטני NMDA. הקישור של נוגדנים אלו חוסם את הקולטנים ומובילים להתפתחות איטית של תסמינים פסיכיאטריים, הפרעות תנועה ופרכוסים.
חשוב להבין את התהליך הפתולוגי ברקע. בדיקות נוגדנים בדם ובנוזל שדרה מסייעות באישור האבחנה. הטיפולים כוללים הסרת הנוגדנים, נסיגה של החסרים החמורים והחלמה מלאה.
החוקרים הגיעו למסקנה זו לאחר מעקב אחר שלושה ילדים שאובחנו עם המחלה במוסדם בין 2009 ו-2010. מדובר היה בבת בגיל 3 שנים, נערה בת 13 שנים ונער בן 16 שנים.
אין פרוטוקול טיפול מוכח, אך כל החולים קיבלו טיפול בן שישה חודשים באימונוגלובולינים. שני ילדים טופלו בנוסף בסטרואידים ותוספת טיפול ב-Rituximab ניתנה לשני ילדים.
לפי ההערכות, ב-75% מהחולים עם דלקת מוח Anti-NMDAR חלה החלמה משמעותית או מלאה. כל שלושת החולים במחקרים השתפרו עם הזמן, אם כי בשני מקרים תועדה הישנות מוקדמת.
החוקרים מסכמים וכותבים כי יש להעלות אפשרות זו בטיפול בחולים המתקבלים עם שילוב של פסיכוזה, פרכוסים, הפרעות תנועה ו/או אי-יציבות אוטונומית.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!