מחלת לב והשתלת כליה – כן או לא? (מתוך כנס השתלה 2011)

מאת ד”ר אולה קראסיק

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס של הקונגרס האמריקאי להשתלה (American Transplant Congress 2011 ) עולה כי מטופלים עם מחלת כליות מסוג ESRD (או end-stage renal disease ) וסיפור של ארועים לבביים והתערבות לבבית יכולים לעבור השתלת כליות, אך לאור הסיכון הגבוה לארוע לבבי סביב הניתוח, יש צורך בהשגחה צמודה וערנות גבוהה. לדברי החוקרים מחלת לב עם או בלי התערבות טרם ההשתלה מורידה את ההשרדות לטווח הארוך של המטופל, וכן נוטה לקצר את ההשרדות של השתל.

למרות שהשתלת כליה מאטה את התקדמות המחלה הקרדיווסקולרית במטופלים עם ESRD , מחלת לב עדיין מהווה את הגורם השכיח ביותר למוות במטופלים אלה. מטופלים בסיכון גבוה עם מחלת לב ו-ESRD עשויים לקבל סרוב לעבור השתלת כליה בשל חששות מתחלואה ותמותה סביב ההשתלה. במחקר זה בדקו החוקרים תוצאות של מטופלים עם מחלת לב לאחר השתלת כליה, עם או בלי התערבות לבבית לפני הניתוח. החוקרים בדקו נתונים רטרוספקטיביים של 714 השתלות כליה.

המטופלים חולקו ל-3 קבוצות:

1 מטופלים אשר עברו התערבות לבבית לפני הניתוח (83 מטופלים)

2 מטופלים עם מחלה לבבית שלא עברו התערבות לבבית לפני הניתוח (88 מטופלים)

3 מטופלים ללא מחלת לב מתועדת (543 מטופלים)

ההתערבויות הנפוצות ביותר בקבוצה 1 הייתה צנתור עם או בלי הכנסת תומכן (30 מטופלים) וניתוח מעקפים (39 מטופלים). מטופל אחד היה לאחר השתלת לב. בקבוצה 2 ל-36 מטופלים הייתה מחלה כלילית ול-32 אי ספיקת לב. החוקרים מצאו הבדלים מובהקים בין נתוני הבסיס של המטופלים בקבוצות השונות גיל ממוצע (54.6 בקבוצה 1, 51.2 בקבוצה 2, 45.0 בקבוצה 3, P<0.001 ), שכיחות של סכרת (39%, 35%, 15%, P<0.001 ), וקבלת שתל כליה מתורם חי (35%, 33%, 39%, P=0.02 ). מעל מחצית מהמטופלים (55-59%) בכל הקבוצות היו גברים, ו-53-67% ממוצא אפרו-אמריקאי. שכיחות של השתלה חוזרת (retransplant ) הייתה 11-12% בכל הקבוצות.

החוקרים לא מצאו הבדל משמעותי בשיעור של תפקוד מאוחר של השתל (delayed graft function ) בין הקבוצות (41%, 32%, ו-30% עבור קבוצות 1, 2, ו-3 בהתאמה), או בשיעור דחייה תאית חריפה (acute cellular rejection ) במהלך שנה 1 לאחר ההשתלה (טווח של 5-9%). החוקרים מצאו כי שיעור האשפוזים ביחידת טיפול נמרץ הייתה כמעט כפולה בקבוצות 1,2 יחסית לקבוצה 3 (16.9%, 15.9% לעומת 8.7%, P=0.02 ).

מבחינת סיבוכים קרדיאליים סביב הניתוח בקבוצה 1 10% מהמטופלים סבלו מאוטם שריר הלב (MI ), לעומת 2.0% בקבוצה 2 או 0.7% בקבוצה 3. הפרעות קצב סביב הניתוח ארעו ב-12% בקבוצה 1, 5% בקבוצה 2, ו-3% בקבוצה 3 (בהשוואה של קבוצה 1 לעומת קבוצות 2,3 P=0.02 ).

לא נמצא הבדל משמעותי בהשרדות המטופלים לאחר חודש 1 ולאחר שנה 1 (טווח של 93.2-97.6%), וכן לאחר 3 שנים (טווח של 86.1-94.0%). לאחר 5 שנים, נמצא הבדל בהשרדות בין המטופלים מקבוצה 1 (71.4%) לבין המטופלים מקבוצות 2 ו-3 (83.5% ו-88.1% בהתאמה), P=0.04 . שיעור השרדות השתלים הדגים מגמה דומה, ללא הבדל משמעותי בכל נקודת זמן. לאחר 5 שנים, השרדות השתל הייתה 68.3% בקבוצה 1, 72.7% בקבוצה 2, ו-80.0% בקבוצה 3.

שיעור התמותה הכוללת היה נמוך יותר בקבוצה 3 (13%) מאשר בקבוצות 1 ו-2 (24% ו-20%), P=0.01 . אמנם, בניגוד לציפיות החוקרים, לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בסיבות השונות למוות. תמותה מסיבה קרדיווסקולרית היוותה 7% בקבוצה 1, 5% בקבוצה 2, ו-3% בקבוצה 3. זיהומים היוו סיבת תמותה ב-4-6% וארועים מוחיים ב-1-2%. ב-4-9% מהמקרים סיבת המוות לא הייתה ידועה.

החוקרים מצאו מגמה לכשלון השתל יותר בקבוצה 1 (29%) לעומת קבוצות 2 (18%) ו-3 (20%), P=0.13 . הסיבה השכיחה ביותר לכשל השתל הייתה chronic allograft nephropathy בכל הקבוצות (טווח של 11-14%). כשל שתל בשל acute cellular rejection נמצא ב-5-6% בקבוצות 1,2 ורק ב-1% בקבוצה 3.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מחלת לב, עם או בלי התערבות טרם ההשתלה, מפחיתה את השרדות המטופל לאחר השתלת כליה. כמו כן, מחלת לב נוטה להפחית את השרדות השתל לטווח הארוך. השיעור הגבוה של ארועים לבביים סביב ההשתלה במטופלים אלה מצריך מעקב צמוד יותר וערנות גבוהה מצד הצוות המטפל. אמנם, אין לשלול ממטופלים אלה את הזכות להשתלת כליה.

American Transplant Congress (ATC) 2011

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מהערכת הקשר בין משך השינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית עולה כי הן משך שינה קצר משבע שעות והן משך שינה ארוך משמונה שעות מלווים בעליה משמעותית בסיכון למחלת הכליות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Clinical Kidney Journal. מהנתונים בספרות הרפואית עולה כי משך שינה ואיכותה עשויים להשפיע על הסיכון למחלת כליות […]

  • ההשפעה של Rituximab על תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Clin Kidney J)

    ההשפעה של Rituximab על תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Clin Kidney J)

    טיפול ב- Rituximab הפחית משמעותית את קצב הידרדרות תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Membranous Nephropathy) פעילה, כולל באלו לאחר טיפול קודם לדיכוי חיסוני או עם תפקוד כלייתי התחלתי ירוד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם נפרופתיה ממברנוטית ותפקוד כלייתי ירוד או מחלה […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

  • לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב- Dapagliflozin(פורסיגה) השפעה מגנה אפשרית על התפקוד הכלייתי בחולים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (או Autosomal Dominant Polycystic Kidney Disease), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. החוקרים מסבירים כי בחולים עם ADPKD מתן מעכבי SGLT-2 צפוי להגן על הכליות הודות להפחתת לחץ הדם, עידוד ירידה במשקל ושינוי במטבוליזם, […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Fabhalta להפחתת פרוטאינוריה בחולים עם מחלת כליות מסוג IgA Nephropathy. הטיפול ב- Fabhalta כבר מאושר לשימוש בחולים מבוגרים עם המוגלובינוריה לילית התקפית (או Paroxysmal Nocturnal Hemoglobinuria). עם הרחבת האישור כעת, Fabhalta תתחרה מול Tarpeyo ו-Filspari. המומחים מסבירים כי IgA Nephropathy, הפוגעת בעיקר במבוגרים צעירים, […]

  • ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    במדגם גדול של חולים עם תסמונת מרפאן (Marfan Syndrome), נוכחות ביטויים עיניים של המחלה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן ובין הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי […]

  • רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות נמוכות מאוד או גבוהות מאוד של HDL (או High-Density Lipoprotein) מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בנשים עם סוכרת מסוג 2, אם כי לא תועד קשר דומה בגברים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. החוקרים כותבים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר הדוק בין רמות HDL נמוכות ובין הסיכון למחלת כליות משנית […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה