מחקר בשלב II הופסק בשל חשש בטיחותי לפיו Omalizumab (זולאייר) עשוי לספק הגנה כנגד חשיפה לכמות קטנה של בוטנים בנבדקים בעלי רגישות לבוטנים.
טרם הפסקת המחקר, 26 משתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Omalizumab או פלסבו. לאחר 24 שבועות, ארבעה משתתפים (44.4%) בקבוצת הטיפול הפעיל יכלו לסבול תגר פומי של 1000 מ”ג ומעלה קמח בוטנים, זאת בהשוואה למשתתף אחד בקבוצת הפלסבו (20%).
לדברי החוקרים, לאור העדר טיפול מאושר כנגד אלרגיה לבוטנים, יש מקום למחקרים נוספים. Omalizumab נקשר באופן סלקטיבי לנוגדן IgE (Immunoglobulin E) ומגביל את השחרור של גורמים המתווכים תגובה אלרגית. במחקר שנערך בין השנים 2004-2006, החוקרים ביקשו להעריך את היעילות של Omalizumab, שכבר אושר לטיפול בחולים עם אסתמה בדרגה בינונית או חמורה, בהפחתת הסיכון לתגובות אלרגיות עקב חשיפה לבוטנים.
המחקר הופסק מוקדם לאחר ששני משתתפים פיתחו תגובה אנאפילקטית חמורה במהלך מבחני תגר מוקדמים לאחר חשיפה לבוטנים. החוקרים מוסיפים כי השינוי במנה המקסימאלית הנסבלת של בוטנים, לאחר טיפול ב- Omalizumab, היה גדול יותר משמעותית, בהשוואה למנה הנסבלת לאחר פלסבו.
החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שלא ניתן להסיק מסקנות חד-משמעיות בנושא, ייתכן והטיפול ב- Omalizumab יגדיל את הסבילות לבוטנים בנבדקים עם אלרגיה לבוטנים, ולכן דרושים מחקרים נוספים בנושא.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!