טיפול בהידרוקורטיזון במינון נמוך עשוי להפחית סיכון לתסמונת דחק בתר חבלתית בפצועי טראומה (מתוך הכנס השנתי ה-69 של American Psychosomatic Society)

טיפול מוקדם בהידרוקורטיזון במינון נמוך בחדר מיון עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות תסמונת דחק בתר חבלתית (PTSD) במגורים עם טראומה חמורה, ועשוי להיות יעיל במיוחד באלו ללא היסטוריה של טיפול במחלות נפשיות, כך עולה מתוצאות מחקר פיילוט קטן.

מהתוצאות עולה כי בחולים שטופלו בהידרוקורטיזון במינון 20 מ”ג, פעמיים ביום, כאשר הטיפול ניתן תוך 12 שעות מהאשפוז לבית החולים, נרשמה ירידה בתסמיני PTSD בהשוואה לחולים בקבוצת הפלסבו, הן לאחר חודש אחד והן לאחר שלושה חודשי מעקב.

התוצאות מספקות תמיכה ליעילות הידרוקורטיזון כאמצעי למניעה שניונית במבוגרים פצועי טראומה. עם זאת, נראה כי זה עשוי להיות הטיפול היעיל ביותר בחולים ללא עבר פסיכופתולוגי משמעותי.

מדגם המחקר כלל 65 פצועי טראומה ממרכז יחיד, שהוגדרו כבעלי סיכון גבוה להתפתחות תסמונת דחק בתר חבלתית. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול בן 10 ימים בהידרוקורטיזון במינון 20 מ”ג (31 חולים) או פלסבו (34 חולים), פעמיים ביום.

הטיפול במחקר ניתן בתוך 12 שעות מהאירוע הטראומטי, והערכות חוזרות נערכו בבתי המשתתפים לאחר חודש ולאחר שלושה חודשים.

היעד העיקרי של המחקר היה המדד הכולל לפי סולם CAPS (Clinician Administered PTSD Scale) לאחר חודש ולאחר שלושה חודשים. יעדי סיום משניים כללו את ההשפעה האפשרית של הידרוקורטיזון על דיכאון ואיכות החיים של החולים.

בתחילת המחקר לא היה הבדל בין הקבוצות במאפיינים הדמוגרפים או באף אחד מהמשתנים של המחקר, למעט הגיל. המשתתפים בקבוצת הפלסבו היו מבוגרים יותר מהמשתתפים בקבוצת הטיפול הפעיל.

לאחר חודש ולאחר שלושה חודשים מהאירוע הטראומטי, אבחנת PTSD לא הייתה שונה משמעותית בין הקבוצות. יתרה מזאת, החוקרים מצאו כי בחולים שטופלו בהידרוקורטיזון דיווחו על פחות תסמיני PTSD בהשוואה לחולים בקבוצת הפלסבו, כפי שנקבע לפי מדד CAPS בשתי נקודות הזמן.

החוקרים מוסיפים כי בחולים שטופלו בהידרוקורטיזון מדדי דיכאון היו נמוכים יותר ואיכות החיים השתפרה עם הזמן.

מהערכה נוספת של הבדלים אפשריים בתגובה לפי היסטוריה של מחלות נפש עולה כי בחולים שמעולם לא נזקקו לשירותי בריאות הנפש תועדה תגובה ניכרת יותר לטיפול בהידרוקורטיזון.

לאור התוצאות המעודדות, החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים להערכת גישת הטיפול כנגד PTSD.

American Psychosomatic Society (APS) 69th Annual Scientific Meeting

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    מתן זריקה בשחרור ממושך של Naltrexone בשילוב עם טיפול פומי ב-Bupropion בשחרור ממושך (משלב NTX + BUPN) הדגים תוצאות מבטיחות בטיפול במקרים של הפרעת שימוש במתאפטמינים בדרגה בינונית או חמורה עם ירידה משמעותית בשימוש בתכשירים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Addiction. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש במתאפטמינים עלה ברחבי העולם, […]

  • בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    במבוגרים מעל גיל 50 שנים המדווחים על בדידות רבה תועדה עליה של 56% בסיכון לאירועים מוחיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. החוקרים התבססו על נתונים ממחקר Health and Retirement Study לשנים 2006-2018 לבחינת הקשר בין בדידות והיארעות אירוע מוחי לאורך הזמן. בין השנים 2006 ו-2008 השיבו 12,161 מבוגרים מעל גיל 50 שנים […]

  • טיפול במעכבי אלפא עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה של גופיפי לואי (Neurology)

    טיפול במעכבי אלפא עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה של גופיפי לואי (Neurology)

    תרופות מסוימות המשמשות לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית מלוות בסיכון מופחת לדמנציה עם גופיפי לואי (Dementia with Lewy Bodies), הסוג השני בשכיחות של דמנציה משנית לשינויים נוירו-קוגניטיביים לאחר מחלת אלצהיימר. בשנים האחרונות עלו השערות כי שיפור הפעילות המטבולית במוח עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון. מחקרים קודמים הראו כי Terazosin, Doxazosin, או Alfuzosin מובילים להפעלה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה