מאת ד”ר אולה קראסיק

משני מחקרים חדשים אשר פורסמו בגיליון פברואר של כתב העת Neurology עולה כי הפרעת קשב וריכוז (ADHD ) בילדים קשורה ליכולת עיכוב ירודה במערכת המוטורית המוחית. הפרעה זו מאופיינת על ידי חוסר ריכוז, אימפולסיביות, והיפראקטיביות.

בשני המחקרים השתמשו החוקרים במערכת המוטורית על מנת להדגים הבדלים בין ילדים עם ADHD לבין ילדים עם התפתחות תקינה. שני המחקרים הדגימו ירידה בעיכוב במערכת המוטורית בילדים עם ADHD יחסית לילדים עם התפתחות תקינה. מומחה מהתחום ציין כי ממצאים אלה חשובים מאד בהקשר של התייחסות החברה ל-ADHD . ישנם אנשים רבים המאמינים כי ילדים עם ADHD פשוט אינם עושים את מיטבם או חסרי משמעת עצמית. ממצאי מחקרים אלה מדגימים הבדלים ברמת התפקוד המוחי, אשר עשויים לשנות את הגישה לילדים אלה.

תגובה ירודה לגירוי מגנטי

במחקר הראשון השתתפו 49 ילדים עם ADHD בגיל ממוצע 10.6 שנים, מתוכם 30 בנים ו-19 בנות. במקביל בדקו החוקרים קבוצת ביקורת של 49 ילדים עם התפתחות תקינה בגיל ממוצע 10.5 שנים, מתוכם 30 בנים ו-19 בנות. כל הילדים בעלי דומיננטיות ימנית.

בילדים אלה בדקו החוקרים קשר בין מדידת התגובה לגירוי מגנטי מסוג TMS (או transcranial magnetic stimulation ) בקורטקס המוטורי לבין נוכחות וחומרת ADHD . באופן ספציפי בדקו החוקרים את תגובת SICI (או short interval cortical inhibition ). נהוג לחשוב כי תגובה זו משקפת את עיכוב הקורטקס המוטורי הראשוני על ידי GABA . לעתים SICI מוגדר כמערכת הבלימה של המח. בנוסף, בדקו החוקרים יכולת מוטורית של הילדים.

* בילדים עם ADHD , תגובת SICI הממוצעת הייתה ירודה ב-40% יחסית לזו של ילדים מקבוצת הביקורת (P<0.0001 ). ככל שדרגת ה-ADHD הייתה גבוהה יותר, כך SICI נמוך יותר (P=0.002 ).

* ילדים עם ADHD קיבלו ציונים נמוכים ב-59% בהערכת היכולת המוטורית לפי PANESS (או physical and neurological examination for subtle signs ) עם P<0.0001 .

* דרוג PANESS נמוך יותר נמצא בקשר חלש עם SICI נמוך יותר (P=0.01 ).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מחקר זה השתמש במערכת המוטורית על מנת להדגים מצב מוחי מסויים. החוקרים מדגישים כי לא כל הילדים עם ADHD דומים אחד לשני, וכן כי ילדים רבים עם התפתחות תקינה עשויים להראות דומים לילדים עם ADHD . מחקר זה מוסיף לחקר ההבנה שלנו את המצב הקרוי ADHD .

תנועות ראי מודגשות

במחקר השני השתתפו 50 ילדים בין הגילאים 8-13, מתוכם 25 עם ADHD (12 בנות, 13 בנים), ו-25 ילדים עם התפתחות תקינה (10 בנות, 15 בנים). כל הילדים היו בעלי דומיננטיות ימנית. במחקר זה מדדו החוקרים תנועות ראי בילדים. תנועות ראי הינן תנועות בלתי רצוניות או בלתי נחוצות של היד שלא מבצעת את הפעולה הרצונית. תנועות אלה נפוצות בילדים, אך פוחתות עם הגיל ולרב אינן נראות לאחר גיל 13-14. החוקרים הניחו כי בילדים עם ADHD תנועות אלה מודגשות יותר.

הילדים בצעו משימה של נקישת אצבעות ביד ימין וביד שמאל. החוקרים השתמשו בהקלטת וידאו על מנת להעריך phasic overflow של האצבע והקמיצה (אצבעות 2,4), כלומר התנועה באצבעות אלה כאשר המשימה מבוצעת על ידי היד השנייה. הקלטות אלה בוצעו ב-34 ילדים. בנוסף, השתמשו החוקרים ברישום של electrogoniometer על מנת להעריך total overflow , כלומר שילוב של phasic overflow עם tonic overflow התכווצות השריר הגורם לאצבע להצביע באוויר. מדידות אלה בוצעו ב-48 ילדים.

*  החוקרים מצאו כי בילדים עם ADHD קיים phasic overflow וכן total overflow גבוה יותר בשתי הידיים מאשר בילדים עם התפתחות תקינה. ה-overflow נמצא גבוה יותר כאשר הילדים בצעו את המשימה ביד שמאל.

* בחלוקה לפי מינים נמצא כי לבנים עם ADHD קיים total overflow וכן phasic overvlow גבוה יותר יחסית לבנים עם התפתחות תקינה מאשר בנות עם ADHD יחסית לבנות עם התפתחות תקינה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי המדידות הכמותיות במחקר זה תומכות בממצאים האיכותיים אשר הדגימו בעבר overflow מוטורי שנשאר לאורך זמן בילדים עם ADHD יחסית לבני גילם ללא ADHD . בנוסף, הדגימו הממצאים כי תנועות ראי מודגשות יותר כאשר המשימה מבוצעת על ידי היד הלא דומיננטית. החוקרים מציינים כי ממצאי המחקר מדגימים יכולת ירודה של ילדים עם ADHD לעכב את תנועותיהם ברמה התת-מודעת.

Neurology. 2011;76:615-621 and 622-628

לידיעה במדסקייפ