טיפול ב-Rifaximin משפר תפקוד בסימולציות נהיגה בחולים עם אנצפלופתיה כבדית קלה (GASTROENTEROLOGY)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת Gastroenterology מדווחים חוקרים כי בחולים עם אנצפלופתיה כבדית קלה, טיפול ב- Rifaximin הביא לשיפור משמעותי בתפקוד בסימולציות נהיגה, בהשוואה לטיפול בפלסבו.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם שחמת הכבד ואנצפלופתיה כבדית קלה סובלים מקשיי נהיגה, אך ההשפעות של הטיפול על יכולת הנהיגה אינן- ברורות. במחקר הנוכחי בחנו החוקרים אם חל שיפור בתפקוד בסימולציות נהיגה בעקבות טיפול ב- Rifaximin.

במסגרת המחקר חולקו באקראי נהגים עם אנצפלופתיה כבדית קלה לקבוצת פלסבו או טיפול ב- Rifaximin למשך עד 8 שבועות (42 חולים). החולים עברו סימולציות נהיגה בתחילת המחקר ובתום המחקר. החוקרים העריכו את היכולת הקוגניטיבית של החולים, איכות החיים רמות אמוניה בדם, רמות ציטוקינים דלקתיים ומדדי MELD (Model for End-stage Liver Disease). היעד העיקרי היה אחוז החולים בהם חל שיפור ביכולת הנהיגה, כפי שחושב לפי סך טעויות הנהיגה = מהירות + פניות אסורות + התנגשות.

במהלך שמונה שבועות המחקר, בחולים שטופלו ב- Rifaximin חל שיפור גדול יותר משמעותית בהשוואה למטופלי פלסבו במספר טעויות הנהיגה הכולל (76% לעומת 31%, p=0.013), טעויות הנוגעות למהירות (81% לעומת 33%, p=0.005), ופניות לא-חוקית (62% לעומת 19%, p=0.01). מבין החולים שטופלו ב- Rifaximin, ב-91% חל שיפור קוגניטיבי, בהשוואה ל-61% מטופלי פלסבו (p=0.01); בחולים אלו גם תועד שיפור במדדים הפסיכוסוציאליים של Sickness Impact Profile בהשוואה למטופלי פלסבו (p=0.04). ההיענות לטיפול התרופתי עמדה על 92%, בממוצע.

באף אחת מהקבוצות לא חל שינוי ברמות אמוניה או במדדי MELD, אך בקרב חולים בקבוצת Rifaximin נרשמה עליה ברמות ציטוקינים נוגדי-דלקת מסוג Interleukin-10.

החוקרים מסכמים וכותבים כי Rifaximin הביא לשיפור משמעותי בתפקוד בסימולציות נהיגה בחולים עם אנצפלופתיה כבדית קלה.

GASTROENTEROLOGY 2011;140:478487

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה