מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון Journal of Clinical Oncology עולה כי מתן תוך-ורידי של סידן ומגנזיום עשוי להגן מפני התפתחות נוירוטוקסיות סנסורית הנגרמת על ידי Oxaliplatin בחולים המקבלים טיפול כימותרפי אדג’ובנטי בפרוטוקול FOLFOX (Fluorouracil, Leucovorin ו-Oxaliplatin) עבור סרטן המעי הגס.

החוקרים מציינים כי נוירוטוקסיות סנסורית הינה הרעילות המשמעותית המגבילה-מינון של התכשיר Oxaliplatin, המתבטאת כנוירופתיה ייחודית וחדה, בעיקר כזו המופיעה בעקבות חשיפה לקור (ומשפיעה על מרבית החולים), או לחילופין כרעילות כרונית העומדת בקורלציה למינון המצטבר של התכשיר אותו קיבל המטופל לאורך זמן. על בסיס תוצאות מבטיחות של מחקר ללא הקצאה אקראית, ביקשו החוקרים בעבודתם הנוכחית לבחון שמא מתן עירויים של סידן ומגנזיום עשוי למנוע ו/או להעלים את הנוירוטוקסיות הכרונית המצטברת הקשורה ב-Oxaliplatin (וכתוצאה מכך מאפשר מתן מינונים מצטברים גבוהים יותר), ושמא מעלים את הנוירופתיה החדה.

במחקר, המכונה NCCTG N04C7, נכללו מבוגרים הסובלים מאדנוקרצינומה בשלב II/III של המעי הגס, אשר היו מיועדים לקבל שישה חודשי טיפול כימותרפי אדג’ובנטי בפרוטוקול FOLFOX (עם או ללא Bevacizumab או Cetuximab) לאחר ניתוח הכריתה.

החוקרים מציינים כי נפסלו מהשתתפות בין היתר חולים אשר קיבלו בעברם טיפול כימותרפי נוירוטוקסי או טיפול נוגד פרכוסים. החולים הוקצו אקראית באופן כפול-סמיות לקבל טיפול תוך-ורידי ב-Calcium gluconate יחד עם Magnesium sulphate (במינון 1 גרם כל אחד ב-100 מ”ל למשך שלושים דקות) או לחילופין בתרופת דמה, מיד לפני כל מנת Oxaliplatin ולאחריה. החולים רובדו על פי מין וגיל וכל פי הפרוטוקול בו טופלו (FOLFOX4 או Modified FOLFOX6).

מדד ההערכה העיקרי לנוירופתיה היה ב-National Cancer Institute Common Terminology Criteria for Adverse Events (NCI CTCAE) גירסא 3, עם שאלות מתוקפות לצורך השגת סיווג מדויק יותר של התסמינים שדווחו על ידי החולים כדרגה 1, 2, 3 או 4. היעד העיקרי של המחקר נקבע כאחוז החולים עם נוירוטוקסיות סנסורית כרונית בדרגה 2 ומעלה במהלך או בתום הטיפול.

החוקרים מדווחים כי המחקר הופסק מוקדם מהמתוכנן, וזאת בשל דיווחים מוקדמים ממחקר אחר אשר הציעו כי מתן סידן ומגנזיום עשוי לצמצם את יעילות הטיפול, דבר שלדבריהם התגלה בדיעבד כשגוי. בשל הפסקת המחקר בטרם עת, רק 104 מבין 300 החולים אשר תוכננו אכן גויסו למחקר (מהם 52 בקבוצת תרופת הדמה ו-52 בקבוצת הסידן-מגנזיום), עובדה אשר פגעה בכוחו הסטטיסטי של המחקר.

על אף פי כן, מציינים החוקרים כי הטיפול בסידן ומגנזיום הפחית ככל הנראה את היארעות היעד העיקרי, וזאת הן על פי סיווג ה-NCI CTCAE (22% לעומת 41%; p=0.038) והן על פי מדד הספציפי ל-Oxaliplatin (28% לעומת 51%; p=0.018). בנוסף, נצפה עיכוב במועד הופעת הנוירופתיה.

בשל הפסקת המחקר המוקדמת, לא ניתן היה לאסוף מידע מהימן לדברי החוקרים ביחס לשיעורי הורדת המינון או הפסקת הטיפול ב-FOLFOX בעקבות נוירופתיה. לא נצפתה השפעה על נוירופתיה סנסורית חדה המופיעה בעקבות חשיפה לקור, הם מוסיפים.

החוקרים מזכירים כי קבוצת ה-North Central Cancer Treatment Group (NCCTG) החלה לגייס חולים למחקר עוקב אשר צפוי להשוות את הטיפול בסידן ומגנזיום לפני ואחרי FOLFOX, לטיפול דומה לפני FOLFOX בלבד (ותרופת דמה לאחריו), ולטיפול בתרופת דמה, בקבוצה דומה של חולים. הם מביעים תקווה כי תוצאותיו יראו שמא טיפול זה הינו בעל ערך ושמט יש צורך בשתי המנות.

Journal of Clinical Oncology 2011

לידיעה ב-NeLM