בדיקה פשוטה מסייעת לנבא את יכולתם של חולים עם שלפוחית נוירוגנית לבצע קטטריזציה עצמית (מתוך Journal of Urology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר צרפתי חדש אשר פורסם בגיליון פברואר של ירחון Journal of Urology עולה כי בקרב חולים עם שלפוחית נוירוגנית ואצירת שתן כרונית, מניפולציה פשוטה של דף נייר ועיפרון עשויה לסייע בניבוי יכולתם לבצע קטטריזציה-עצמית לסירוגין (Clean intermittent self-catheterization, CISC).

החוקרים מסבירים כי CISC נחשבת לטיפול המועדף עבור חולים הסובלים משלפוחית נוירוגנית ואצירת שתן כרונית, וכי מונעת סיבוכים אורולוגיים של שלפוחית נוירוגנית, ובמיוחד בחולים בהם התפתח מצב זה בעקבות טרשת נפוצה או חבלה לחוט השדרה. בנוסף, מאפשרת CISC שיפור באיכות החיים, הם מוסיפים.

בעוד שיש לדברי החוקרים צורך בהמשך המחקר בתחום, הרי שהם טוענים שתוצאות המחקר הנוכחי מעידות על כך ששיטה זו עשויה לסייע בהערכת 10-30% מחולי טרשת נפוצה הסובלים מאצירת שתן וכן רבים אחרים הסובלים ממצבים נוספים המצריכים קטטריזציה עצמית. הם מזכירים כי עד 80% מחולים לאחר פגיעה בחוט השדרה סובלים מאצירת שתן.

במחקר נכללו 118 חולים, ובהם 64 חולי טרשת נפוצה ו-29 חולים לאחר פגיעה בחוט השדרה. תוך שימוש בעיפרון ודף נייר, עברו הנבדקים שורת מבחנים, לרבות תפיסת העיפרון ומיקומו בתעלת השמע, או קיפול וקריעה של דף הנייר. כל פריט במבחנים אלו קיבל ציון ודורג, לכדי ציון כולל של 15 נקודות. בהמשך, עברו הנבדקים בין 4-8 שעות של הדרכת CISC. לבסוף, הוערכה יכולת החולים ליישם את השיטה שלמדו.

החוקרים מדווחים כי נמצאה קורלציה חזקה בין הציון הכולל של המבחנים בדף ועיפרון, ובין יכולת החולים לבצע קטטריזציה עצמית. כך למשל, ציון של 10 נקודות ומעלה התאים לסבירות גבוהה של הצלחה בלימוד ויישום טכניקת ה-CISC. הערך המנבא החיובי של בדיקה זו היה 85% והערך המנבא השלילי היה 94%.

על סמך תוצאות אלו, מסיקים החוקרים כי בדיקה זו מאפשרת להעריך את יכולתו של החולה לבצע קטטריזציה עצמית, וזאת תוך וידוא מרכיבים גופניים וקוגניטיביים כאחד. עם זאת, הם מזכירים כי גורמים פסיכולוגיים אינם מוערכים בבדיקה האמורה, ודורשים הערכה פרטנית במקרים בהם חולה אינו מצליח ללמוד את טכניקת ביצוע ה-CISC.

J Urol. 2011;185:578-582

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה