האם השימוש בביספוספונטים קשור בסיכון מופחת להתפתחות סרטן המעי הגס והרקטום? (מתוך כנס Gastrointestinal Cancers Symposium)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר ישראלי חדש אשר הוצג בכנס ה-Gastrointestinal Cancers Symposium (GICS) עולה כי נטילת ביספוספונטים בשל אוסטיאופורוזיס למשך למעלה משנה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות סרטן המעי הגס והרקטום. ממצאים אלו עולים מניתוח נתונים של נשים שלאחר גיל המעבר אשר נטלו בעיקר טיפול פומי בביספוספונטים, כגון Alendronate, לטיפול באוסטיאופורוזיס.

מאחורי המחקר עומדת קבוצת החוקרים שבראשה פרופ’ גד רנרט, מנהל המחלקה לאפידמיולוגיה במרכז הרפואי כרמל מקבוצת כללית, אשר דיווחה במחקר קודם כי השימוש בתכשירים אלו קשור גם בירידה בסיכון להתפתחות סרטן השד. תוצאות אותו מחקר פורסמו דאז בגיליון יוני המקוון של ירחון Journal of Clinical Oncology, ובמקביל אליו פורסמו שני מחקרים נוספים מקבוצות בלתי תלויות אשר הגיעו למסקנות דומות.

בעקבות פרסום הדברים, התעורר עניין רב ביחס להשפעות האפשריות נוגדות הסרטן של ביספוספונטים, אולם מומחים מסוימים הטילו ספק בממצאים, וציינו כי נשים שלאחר גיל המעבר הנוטלות ביספוספונטים בשל אוסטיאופורוזיס סביר שהיו בעלות רמות נמוכות של אסטרוגן (אשר הובילו לאוסטיאופורוזיס), דבר הידוע כמפחית את הסיכון להתפתחות סרטן השד.

לדברי החוקרים, קבוצתם ביקשה לבחון באופן ספציפי את ההשפעה של ביספוספונטים על אתרי גידול אחרים מהשד על מנת להתייחס לטענות אלו, כאשר הדגמת השפעה מגינה של נטילת ביספוספונטים באתרים נוספים תסייע בהבהרת השאלה שמא ההשפעה שנצפתה ביחס לסרטן השד הייתה השפעה תרופתית או לחילופין שיקפה את רמות האסטרוגן הנמוכות אשר הובילו לאוסטיאופורוזיס ובנוסף הפחיתו בפני עצמן את הסיכון להתפתחות סרטן השד. לטענתם, תוצאות עבודתם הנוכחית המדגימות השפעה דומה ביחס לסרטן המעי הגס והרקטום מציעות כי המדובר אכן בהשפעת התרופה.

החוקרים מוסיפים כי בימים אלו עורכים מחקרים נוספים בתחום, ומבקשים לבחון השפעות דומות גם ביחס לסרטן באתרים אחרים, וכן השפעות דומות לאלו שנצפות בעקבות שימוש בסטטינים. לדבריהם, נראה כי המדובר ב-Class effect, אשר יתכן ומערב את מסלול ה-mevalonate, המעורב גם במטבוליזם של סטטינים.

במחקר הנוכחי, מדווחים החוקרים כי השימוש בביספוספונטים למשך למעלה משנה היה קשור בירידה יחסית של 60% בסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס והרקטום, באופן דומה לכפי שדווח לאחרונה ביחס לירידה בסיכון להתפתחות סרטן השד. המחקר הינו מחקר מקרה-ביקורת מבוסס אוכלוסיה המכונה ה-Molecular Epidemiology of Colorectal Cancer, אשר נערך בצפון הארץ. מידע אודות השימוש בביספוספונטים נאסף בקרב 933 זוגות של נשים לאחר גיל המעבר ונשים אשר שימשו כקבוצת ביקורת, כולן משתייכות לשירותי בריאות כללית.

החוקרים מצאו כי השימוש בביספוספונטים למשך למעלה משנה טרם האבחנה של סרטן המעי הגס והרקטום, אולם לא שימוש של פחות מכך, היה קשור בסיכון נמוך משמעותית להתפתחות המחלה (OR, 0.50; 95% CI = 0.35-0.71). לדבריהם, קשר זה שמר על מובהקות סטטיסטית גם לאחר תקנון למשתנים כגון צריכת ירקות, פעילות ספורטיבית, סיפור משפחתי של סרטן המעי הגס והרקטום, מדד מסת הגוף (BMI), והשימוש בסטטינים, ויטמין D, טיפול הורמונלי תחליפי או אספירין במינון נמוך. בנוסף, הם מציינים כי השימוש בביספוספונטים ובסטטינים במקביל לא הוסיף והוריד את הסיכון להתפתחות סרטן השד.

כאמור, ממצאי מחקרים אשר פורסמו לאחרונה עוררו עניין רב בהשפעות האנטי-סרטניות האפשריות של קבוצת תכשירים זו, וזאת לא רק בעקבות השפעות מגינות כפי שהוזכרו לעיל, כי אם גם בעקבות מספר מחקרים אשר הציעו כי לשימוש בביספוספונטים השפעה אנטי-סרטנית גם בקרב חולים עם סרטן קיים.

התוצאות החיוביות ביותר בהקשר זה מקורן במחקר אוסטרי, אשר הראה כי הישנות של סרטן השד ותמותה בעקבותיו ירדו בשכיחותן בכשליש בקרב נשים הנוטלות ביספוספונטים.

עם זאת, המחקר האחרון שפורסם בתחום דיווח דווקא על תוצאות שליליות. מחקר ה-AZURE לא מצא השפעה לשימוש בתכשיר הביספוספונט הפוטנטי Zolendronic acid על שיעור ההשינות של סרטן השד או על השרידות הכוללת. מאידך, ניתוח של תת-קבוצה של המשתתפות הראה השפעה מובהקת בקרב נשים שלאחר גיל המעבר אולם לא כך בקרב נשים שלפני גיל המעבר.

מתוך כנס ה-Gastrointestinal Cancers Symposium (GICS) אשר נערך בחודש ינואר 2011 בסן-פרנסיסקו, קליפורניה.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה