חשיבותה של ההיסטוריה המשפחתית כגורם סיכון לאוטם לבבי (J Am Coll Cardiol)

מסקירה חדשה של למעלה מ-12,000 משתתפים במחקר INTERHEART עולה כי נוכחות אב ו/או אם לאחר אוטם לבבי, הינה גורם מנבא משמעותי לאוטם לבבי עתידי בצאצא, זאת ללא תלות בגורמים התנהגותיים, ביולוגיים, פסיכוסוציאליים וגורמים גנטיים. יתרה מזאת, עוצמת הקשר בנוכחות סיפור משפחתי נותרה עקבית בחלקים שונים ברחבי העולם.

בנוכחות הורה אחד עם היסטוריה של אוטם לבבי חלה עליה של כמעט פי שתיים בסיכון לאוטם לבבי עתידי, גם לאחר תקנון לשורה של גורמי סיכון מוכחים ומספר גורמי סיכון גנטיים. כאשר ישנו סיפור משפחתי של שני הורים עם היסטוריה של אוטם לבבי, או אוטם לבבי מוקדם, הסיכון עולה בלמעלה מפי שתיים.

מחקר INTERHEART זכה לכותרות בתקשורת כאשר החוקרים דיווחו כי ניתן 90% מהסיכון הגלובאלי לאוטם לבבי ניתן לניבוי בנוכחות תשעה גורמי סיכון. עם זאת, במחקר האחרון, לא רק שהיסטוריה משפחתית של אוטם לבבי הייתה נפוצה ביותר במשתתפים שפיתחו בהמשך אוטם לבבי, בהשוואה לביקורות, אלא גם ההשפעה פחתה מעט, אם בכלל, כאשר לקחו בחשבון גורמים התנהגותיים, ביולוגיים ופסיכוסוציאליים.

הקשר נותר על כנו גם לאחר תקנון נוסף לגיל, מין ואזור מגורים.

בתת-ניתוח של מחקר INTERHEART, החוקרים העריכו את הסיכון לאוטם לבבי בהתאם לנתונים גנטיים. שוב, יחס הסיכויים בנוכחות היסטוריה משפחתית של אוטם לבבי נותר לאחר תקנון למדד הגנוטיפ. בעוד שמדד הגנוטיפ היה גבוה יותר בחולים לאחר אוטם לבבי, בהשוואה לאלו ללא אוטם לבבי, הוא לא היה גבוה יותר באלו עם היסטוריה משפחתית של אוטם לבבי בהשוואה לאלו ללא היסטוריה משפחתית כזו ממצא שעלה גם ממחקרים קודמים.

מכאן עולה כי הערכת הוריאנטים הגנטיים הנוכחיים אינה תורמת רבות מעבר לגורמי הסיכון הקליניים להערכת החולים בשלב זה. מכאן עולה כי איננו יודעים בדיוק מדוע סיפור משפחתי הינה סמן לזאת. ייתכן כי מדובר בסמן לחשיפה מרובה הכוללת, אך אינה מוגבלת לגורמים גנטיים, עם צברים במשפחות דוגמת חשיפות מוקדמות בשלב מוקדם במהלך החיים או גורמים סביבתיים.

החוקרים מאמינים כי כל החולים עם היסטוריה משפחתית צריכים לעבור הערכה קרדיווסקולארית.

J Am Coll Cardiol 2011; 57:619-627

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

  • מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת Kidney Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים מבוגרים שלקחו חלק במחקר SPRINT, קצב פינוי גלומרולארי נמוך ללא אלבומינוריה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, אך ללא סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לסיווג KDIGO (או Kidney Disease: Improving Global Outcomes) של מחלת […]

  • ההשפעה של חשיפה תוך-רחמית לחסמי ביתא על התוצאות סביב הלידה בנשים עם מחלת לב (Int J Cardiol)

    ההשפעה של חשיפה תוך-רחמית לחסמי ביתא על התוצאות סביב הלידה בנשים עם מחלת לב (Int J Cardiol)

    בנשים עם היסטוריה של מחלת לב תועד קשר בין חשיפה אימהית לחסמי ביתא ובין הסיכון לסיבוכים סביב הלידה, כאשר Labetalol לווה בסיכון הנמוך ביותר ללידת תינוק קטן לגיל ההיריון, בעוד שהממצאים תומכים בהמלצה להימנע משימוש ב-Atenolol. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסמי ביתא משמשות לעיתים קרובות בזמן הריון, בעיקר בנשים עם מחלת לב. תרופות אלו […]

  • היעילות והבטיחות של Donidalorsen כנגד אנגיואדמה תורשתית (N Engl J Med)

    היעילות והבטיחות של Donidalorsen כנגד אנגיואדמה תורשתית (N Engl J Med)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולות עדויות חדשות התומכות במתן Donidalorsen כטיפול מניעתי בחולים עם אנגיואדמה תורשתית לאחר שהוכח כי הטיפול התרופתי הפחית את שיעור התלקחויות המחלה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אנגיואדמה תורשתית הינה הפרעה נדירה, המתאפיינת באירועים חוזרים של נפיחות העלולה להיות מסכנת-חיים.  טיפול מונע ארוך-טווח עשוי […]

  • תוצאות מאכזבות ל-Trilaciclib לטיפול בסרטן שד גרורתי שלילי לקולטנים להורמונים (מתוך הודעת חברת G1 Therapeutics)

    תוצאות מאכזבות ל-Trilaciclib לטיפול בסרטן שד גרורתי שלילי לקולטנים להורמונים (מתוך הודעת חברת G1 Therapeutics)

    הוספת Trilaciclib לטיפול כימותרפי לא הובילה לשיפור הישרדות כוללת בנשים עם סרטן שד גרורתי שלילי לשלושת הקולטנים להורמונים, כך עולה מתוצאות מחקר PRESERVE 2, כפי שדווח ע”י יצרנית התרופה. המומחים מסבירים כי Trilaciclib הינו מעכב CDK4/6 המאושר בארצות הברית להפחתת שיעורי דיכוי מח עצם על-רקע כימותרפיה בחולים עם סרטן ריאות מסוג SCLC (או Small Cell […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה