מאת ד”ר אולה קראסיק

משני מחקרים חדש אשר פורסמו בגיליון ינואר של כתב העת Archives of General Psychiatry עולה כי תרופות שונות העוזרות בגמילה מעישון פועלות על איזורים דומים במוחם של המעשנים.

כאשר מעשנים התלויים בניקוטין רואים סיגריות או רמזים לסיגריות, מתעוררת פעילות מוחית באיזור הלימבי והאיזור הפרה-פרונטלי (prefrontal ), והם מרגישים השתוקקות לעישון. התרופה Bupropion (זיבן) מורידה השתוקקות זו במעשנים, אך המנגנון בו התרופה עושה זאת אינו ברור לגמרי. תרופה יעילה נוספת, Varenicline (צ’מפיקס) אגוניסט חלקי של הרצפטור הניקוטיני לאצטילכולין משפיעה על מנגנון התגמול הדופמינרגי, מורידה את תסמיני הגמילה, וכן את מורידה את ההנאה מניקוטין בזמן עישון.

המחקר הראשון בא להעריך שינויים בפעילות מוחית איזורית (באמצעות fMRI ) בתגובה לרמזים הקשורים לסיגריות לפני ואחרי טיפול ב-Bupropion בהשוואה לטיפול בפלצבו. המחקר השני בא לבדוק את ההשערה כי Varenicline מטשטש תגובה מוחית לרמזים הקשורים לעישון באיזורים הקשורים לתגמול ventral striatum, medial orbitofrontal cortex ובכך עוזר להוריד את ההשתוקקות העולה כתוצאה מרמזים אלה.

במחקר הראשון השתתפו 30 מתנדבים מעשנים התלויים בניקוטין. מחציתם טופלו ב-Bupropion למשך 8 שבועות ומחציתם טופלו בפלצבו (מחקר כפול סמיות). החוקרים מדדו השתוקקות סובייקטיבית לסיגריות וכן הפעלת איזורים שונים במח כתגובה לצפיה בוידאו הקשור לעישון.

המתנדבים שטופלו ב-Bupropion דווחו על פחות השתוקקות לסיגריות והדגימו הפעלה פחותה של left ventral striatum, right medial orbitofrontal cortex, bilateral anterior cingulated cortex בהשוואה מתחילת הטיפול לסוף הטיפול יחסית למתנדבים שטופלו בפלצבו. בכל המתנדבים נצפתה התאמה בין ירידה סובייקטיבית בהשתוקקות לבין הפעלה מוחית פחותה של bilateral medial orbitofronal, left anterior cingulated cortices .

החוקרים מסכמים וכותבים כי במחקר זה טיפול ב-Bupropion נמצא קשור ליכולת גבוהה יותר להתנגד להשתוקקות לסיגריות, וכן לירידה בהפעלת האיזור הלימבי והאיזור הפרה-פרונטלי בתגובה לרמזים הקשורים לסיגריות. בנוסף, מצאו החוקרים קשר בין ירידה בהשתוקקות ללא קשר לסוג הטיפול לבין ירידה בהפעלת האיזור הפרה-פרונטלי.

במחקר השני השתתפו מעשנים התלויים בניקוטין שלא בזמן גמילה אשר טופלו ב-Varenicline או פלצבו במשך 3 שבועות. החוקרים עקבו אחר הפעלת איזורים מוחיים (באמצעות perfusion fMRI ) בתגובה לרמזים הקשורים לעישון לפני ואחרי הטיפול.

לפני הטיפול חשיפה לרמזים לעישון גרמה לעליה בהשתוקקות לעישון, כמו גם בפעילות המוחית באיזורים posterior cingulate, ventral striatum, medial orbitofrontal cortex . לאחר הטיפול ב-Varenicline הפעילות של ventral striatum, medial orbitofrontal cortex פחתה בתגובה לרמזים לעישון, כמו גם ירדה רמת ההשתוקקות המדווחת. המשתתפים שטופלו בפלצבו הדגימו תמונת פעילות מוחית דומה לזו לפני תחילת הטיפול.

החוקרים מסכמים וכותבים כי במחקר זה טיפול ב-Varenicline הדגים הפחתה בתגובה לרמזים הקשורים לעישון דרך ירידה במרכזים הקשורים בתגמול במוח medial and lateral orbitofrontal cortex .

אם כן, שתי קבוצות מחקר בשני מקומות שונים בצעו מחקרים דומים עם תוצאות דומות. אמנם ברמה המולקולרית שתי התרופות עובדות באופן שונה, ההשפעה המוחית דומה. מומחים מהתחום העלו השערה של final common pathway לשתי התרופות. כמו כן מדגישים המומחים את החשיבות של הפחתת תחושת ההשתוקקות בתגובה לרמזים הקשורים לעישון, שכן ברב המעשנים רמזים אלה מעוררים את מערכת התגמול במוח.

Arch Gen Psychiatry. January, 2011

מחקר 1 (Bupropion )

מחקר 2 (Varenicline )

לידיעה במדסקייפ