באופן מסורתי, למתבגרים בגילאי 15-18 שנים עם ALL (Acute Lymphoblastic Leukemia) פרוגנוזה הרבה יותר גרועה מחולים צעירים יותר. כעת, מחקר חדש שפורסם ב-Journal of Clinical Oncology עולה כי עם טיפול כימותרפי אינטנסיבי, תוך התייחסות לפרופיל הסיכון הפרטני, ניתן להביא לריפוי במרבית המתבגרים בגילאים אלו עם ALL ללא השתלת מח עצם או הקרנות למוח.

מהנתונים הזמינים אודות ALL עולה כי שיעורי ההישרדות לאחר חמש שנים עומדים על 83-94% בילדים ונמוכים בהרבה (27-59%) במתבגרים מבוגרים ובמבוגרים. אך עם פרוטוקול הטיפול החדש, המבוסס על כימותרפיה יעילה יותר ומותאמת-סיכון וכן ניטור מתוחכם אחר החולים, ניתן להגדיל את שיעורי הריפוי של מתבגרים מבוגרים לקרוב ל-88%.

החוקרים מסבירים כי הפרוגנוזה במתבגרים מבוגרים גרועה יותר מאחר שהם סובלים מלויקמיה בסיכון גבוה יותר, סובלים מתופעות לוואי רעילות של הטיפול ושיעורי ההיענות שלהם לטיפול נמוכה יותר.

החוקרים ערכו השוואה של שיעורי ההישרדות ארוכי הטווח בקרב 963 ילדים, כולל 89 מתבגרים מבוגרים, שטופלו בין השנים 1991-2007 ולקחו חלק בארבעה מחקרים עוקבים XIIA, XIIB, XIV ו-XV.

בשלושת המחקרים הראשונים, בחירת הטיפול התבססה על המאפיינים הקליניים והגנטיקה של התאים הלויקמיים. במחקר XV, מדידת רמות המחלה השיירית המינימאלית שימשה לניטור התגובה של החולים לטיפול וההיענות לטיפול, שכלל טיפול אינטנסיבי ב-Methotrexate, סטרואידים, Vincristine ו-Asparaginase, וכן טיפול אינטרה-תקאלי משולב בשלב מוקדם בחולים עם ALL בסיכון גבוה.

במחקר XV, כל חולה עם מחלה שיירית מינימאלית של 1% ומעלה במח העצם ביום 19 לטיפול אינדוקציה, או 0.1%-0.99% לאחר השלמת טיפול אינדוקציה, הוגדר כחולה ALL בסיכון סטנדרטי. בחולים בהם לא חלה הפוגה מורפולוגית או באלו עם מחלה שיירית מינימאלית של 1% ומעלה לאחר השלמת טיפול אינדוקציה ומחלה שיירית מינימאלית של 0.1% ומעלה מעבר לשבוע 7 להפסקת הטיפול הוגדרו כחולי ALL בסיכון גבוה והיו מועמדים להשתלת מח עצם אלוגנית.

במסגרת מחקר XV הוחלף הטיפול בקרינות למוח בטיפול כימותרפי אינטרה-תקאלי. בחולים עם מחלה בסיכון נמוך ניתנו 13-18 טיפולים אינטרה-תקאליים, ובחולים עם מחלה בסיכון סטנדרטי ניתנו 16-25 טיפולים אינטרה-תקאליים. לא ניתנו הקרנות מניעתיות למוח.

במחקרים מוקדמים, שיעורי ההישרדות ללא-אירועים לאחר חמש שנים ושיעורי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בקרב 44 המתבגרים המבוגרים עמדו שניהם על 59.1%. שיעורים אלו נמוכים משמעותית משיעורי הישרדות ללא-אירועים של 82.6% ושיעורי הישרדות כוללים של 88.3% בקרב 403 החולים הצעירים יותר.

מנגד, שיעורי ההישרדות ללא-אירועים במחקר XV עמדו על 86.4% בקרב 45 המתבגרים המבוגרים ו-87.4% בקרב 453 הצעירים. שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים עמדו על 87.9% בקרב מתבגרים מבוגרים ו-94.1% בקרב חולים צעירים.

בנוסף, הסיכון לתופעות לוואי חמורות מאוחרות היה נמוך יותר במחקר XV.

המחקר מספק תמיכה נוספת לגוף העדויות לפיהן במתבגרים מבוגרים ואף במבוגרים צעירים עם ALL התוצאות טובות יותר עם מתן טיפול בפרוטוקולים המיועדים לילדים, בהשוואה לטיפול המבוסס על פרוטוקולים המיועדים למבוגרים.

J Clin Oncol. Published online December 20, 2010

לידיעה במדסקייפ