התאבדות במהמרים קשורה ליותר הפרעות פסיכיאטריות ופחות פניות לעזרה (מתוך ה- Psychology of Addictive Behaviors)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בירחון Psychology of Addictive Behaviors, עולה כי מהמרים פתולוגים אשר מתאבדים, סובלים יותר מהפרעות אישיות ופונים פחות לעזרה בהשוואה לאלו שאינם מהמרים.

החוקרים מציינים כי הסיכון להתאבדות במהמרים עשוי להיות מוגבר גם עקב תחלואה נלווית דיכאון, התמכרות לסמים או לאלכוהול, אשר חוברים להפרעות אישיות ומובילים לתוצאות הרסניות.

לדבריהם, לתוצאות המחקר השלכות על פיתוח תוכניות מכוונות למניעת התאבדויות.

החוקרים מדווחים כי מהמרים פתולוגיים מהווים 5% מכלל מקרי ההתאבדויות, ומחקרים קודמים הדגימו כי הם מועדים פי 3 להתאבד בהשוואה לאלו שאינם מהמרים.

במחקר הנוכחי בדקו החוקרים מידע אודות 122 מקרי התאבדות, תוך התמקדות במקרים שסומנו כבעלי עבר של הימור פתולוגי.

בנוסף, ביצעו החוקרים ראיונות עם בני משפחה וחברים של הנפטרים, אשר כללו שאלות באשר מגע עם שירותי בריאות ובכלל זה גם שירותי בריאות הנפש.

מהמרים פתולוגים זוהו לפי תשובות שניתנו ע”י המראיינים באשר לקריטריונים להימור פתולוגי מן ה- DSM-IV (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders) ומראיון סקר באשר להימורים.

מתוצאות המחקר עולה כי 49 מן המתאבדים היו בעלי עבר של הימור פתולוגי.  92% מקבוצת המהמרים הפתולוגים ו 96% מקבוצת הלא-מהמרים היו גברים, וגיל המוות הממוצע היה 44.7 שנים ו 43.5 שנים, בהתאמה.

במהלך השנה האחרונה טרם המוות, 90% משתי הקבוצות הדגימו לפחות הפרעה פסיכיאטרית אחת פרט להימור פתולוגי.

48% מקבוצת המהמרים הפתולוגים ו 55% מקבוצת הלא-מהמרים סבלו מהתמכרות לחומרים במהלך 12 החודשים שקדמו להתאבדות, 65% משתי הקבוצות סבלו מהפרעות אפקטיביות, ו 55% ו 48% סבלו מהפרעות ציר II.

מהמרים בעייתיים היו מועדים פי 2 לקבל אבחנת הפרעת אישיות סוג B (יחס סיכויים, 2.26; 95% confidence interval, 1.02 5.01).

שיעור התחלואה הנלווית במהלך השנה הקודמת לאירוע עמד על 65% בקבוצת המהמרים הפתולוגיים ו 68% בקבוצת הלא-מהמרים.

באשר לפניה לעזרה נפשית, קבוצת הלא-מהמרים קיבלה עזרה בתדירות הגבוהה פי 3 מקבוצת המהמרים הפתולוגיים, הן במהלך החודש האחרון (יחס סיכויים, 3.68, 95% CI, 1.30 10.37) והן במהלך השנה האחרונה (יחס סיכויים, 3.23; 95% CI, 1.41 7.40) של חייהם, ופי 5 טרם לכן (יחס סיכויים 5.25; 95% CI, 2.22 12.40).

בנוסף, רק 2% מקבוצת המהמרים עברה הערכה פסיכותרפית המכוונת להימורים בלבד בשלב כלשהו בחייהם.

החוקרים מציינים כי המהמרים נוטים להאמין כי אין להם צורך בייעוץ היות ובעייתם עתידה לחלוף מאליה, ברגע שישובו להרוויח כספים.

המומחים מציינים את חשיבות המחקר, בכך שהדגים את נטייתם של מהמרים שלא לפנות לעזרה רפואית.  לפי ממצאי המחקר, יש לזהות את אלו עם בעיות הימורים, ולבצע התערבות מוקדמת למניעת ההשלכות ההרסניות.

Psychol Addict Behav. 2010;24:541-547

לידיעה במדסקייפ

.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה