מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות מחקר שפורסם בירחון Menopause: The Journal of the North American Menopause Society, עולה כי פעילות גופנית בנשים מבוגרות יותר, ולא בצעירות, לאחר גיל המעבר קשורה בהסתיידות מופחתת של העורקים הכליליים.
החוקרים מציינים כי קיימת עדות אפידמיולוגית לכך שפעילות גופנית קשורה בסיכון מופחת למחלות קרדיו-וסקולאריות ותמותה קרדיו-וסקולארית. יחד עם זאת, המנגנונים בבסיס ההשפעה המגנה הינם רבים, ולא כולם ברורים לחלוטין. לדוגמא, פעילות גופנית נחשבת מועילה בהיבט של גורמי סיכון קרדיו-וסקולאריים כגון רגישות לאינסולין ולחץ דם.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה בדיקת הקשר בין פעילות גופנית ובין הסתיידות עורקים כליליים בנשים לאחר גיל המעבר בגיל צעיר יותר ומבוגר יותר, היות ותחלואה קרדיו-וסקולארית גוברת משמעותית לאחר גיל המעבר ומהווה את גורם המוות העיקרי בנשים אלו. יש לציין כי שני שליש מן הנשים הנפטרות מדי שנה מאירועי לב היו אסיפמטומטיות טרם לכן, על כן חשוב לזהות מדדים שיסייעו בניבוי מקרים עתידיים.
החוקרים בדקו קשר בין פעילות גופנית ובין הסתיידות עורקים כליליים ב- 173 נשים צעירות (גיל ממוצע 56.8 + 2.9 שנים) לאחר גיל המעבר וב- 121 נשים מבוגרות יותר (גיל ממוצע 73.9 + 3.8 שנים) לאחר גיל המעבר. בשתי הקבוצות פעילות גופנית נמדדה אוביקטיבית באמצעות מד צעדים.
הסתיידות עורקים כליליים ניתנת לזיהוי נצפתה ב- 57% ממשתתפות המחקר הצעירות וב- 74% באלו המבוגרות. עבור המשתתפות הצעירות מדד ההסתיידות הממוצע עמד על 1.4 בהשוואה ל- 38.8 במשתתפות המבוגרות יותר.
מספר צעדים חציוני בקבוצת הצעירות עמד על 6,447 ועל 5,446 בקבוצת המבוגרות. מספר הצעדים היה קשור באופן הפוך עם הסתיידות עורקים כליליים (P for trend = .002) בקרב קבוצת הנשים המבוגרות, אולם לא נצפה קשר שכזה בקבוצת הצעירות יותר.
בין מגבלות המחקר יש לציין מערך של מחקר חתך, חוסר יכולת של מד הצעדים לאמוד פעילות גופנית סטטית, רכיבה על אופניים או שחייה, והעדר יכולת הכללה לקבוצות גדולות יותר.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!