סיבוכים נוירולוגיים ראשוניים בעקבות זיהום בנגיף שפעת H1N1 במהלך שנת 2009 היו נדירים יחסית בקרב חולים שפיתחו מחלה חמורה. סיבוכים נפוצים יותר כללו סיבוכים במערכת העצבים המרכזית משנית להיפוקסיה, כשל רב-מערכתי ואלח-דם.

לדברי החוקרים אנצפליטיס ופרכוסים תועדו ב-4.6% מבין 2073 המקרים של זיהום בשפעת H1N1 שאושפזו ביחידת טיפול נמרץ או הסתיימו במות החולים.

פרכוסים היו הסיבוך הנוירולוגי הנפוץ ביותר על-רקע זיהום H1N1. סיבוכים אחרים כללו אנצפלופתיה, תסמונת דמוית-דלקת קרום המוח ושבץ. מרבית המקרים של אנצפלופתיה ופרכוסים אירעו בילדים, בחולים ללא הפרעה נוירולוגית או פסיכיאטרית ברקע.

בניגוד לדיווחים על מחלה חמורה עם אנצפלופתיה על-רקע זיהום ב-H1N1, החוקרים מצאו כי מהלך המחלה היה יחסית שפיר במרבית המקרים: חציון משך האשפוז היה קצר יחסית, ועמד על 4 ימים; מרבית החולים החלימו עד לשחרור; ורק חולה אחד מת.

תוארו סיבוכים נוירולוגים במהלך זיהום בשפעה וסיבוכים נוירולוגים לאחר אנצפליטיס על-רקע שפעת, והם מהווים מקור לדאגה בעיקר לאחר שפעת עונתית או שפעת H1N1. יש דיווחים אקראיים על קשר בין H1N1 ובין סיבוכים נוירולוגיים חמורים יותר משפעת עונתית, וכן יש דיווחים אודות אנצפליטיס נמקית חריפה (Acute Necrotizing Encephalitis) על-רקע זיהום H1N1.

למרות שידוע רבות אודות הסיבוכים הנשימתיים, אין דרך טובה להתמודד עם הסיבוכים הנוירולוגיים עקב שפעת ואירועים נוירולוגיים הם מהסיבוכים החמורים ביותר. לאור זאת, החוקרים ערכו סקירה של הביטויים הנוירולוגיים במקרים הקשים של זיהום H1N1 בקליפורניה.

מדגם המחקר כלל מקרים שאובחנו בין אפריל עד דצמבר בשנת 2009. מבין 2073 המקרים הפטאלים או אלו שאושפזו ביחידות טיפול נמרץ, החוקרים מצאו כי 409 חולים פיתחו תסמינים נוירולוגים או עברו ניקור מותני, ו-95 מהמקרים הללו נחשבו לאירועים נוירולוגים ראשוניים על-רקע שפעת.

על-בסיס היסטוריה רפואית קודמת, המקרים הראשוניים סווגו כחולים ללא מחלת רקע נוירולוגית או פסיכיאטרית (קבוצה 1, 53 חולים) או חולים עם הפרעה נוירולוגית קודמת (קבוצה 2, 42 חולים), כולל עיכוב התפתחותי, הפרעת פרכוסים, תסמונת דאון, שאנט חדרי-פריטונאלי או הפרעה פסיכיאטרית. מקרים ללא תסמינים נוירולוגיים אמיתיים או עם ביטויים נוירולוגיים משנית לסיבות אחרות (263 חולים) לא נכללו בניתוח הנתונים.

מבין המקרים בקבוצה 1, 42% אובחנו עם אנצפלופתיה, 15% פיתחו תסמונת דמוית דלקת קרום המוח ו-38% פיתחו פרכוסים ללא אנצפלופתיה. 22 חולים אושפזו ליחידת טיפול נמרץ בשל פרכוסים.

במרבית המקרים לא הייתה היסטוריה רפואית קודמת. מחצית ממאושפזים אובחנו עם דלקת ריאות, ו-35% נזקקו לאינטובציה. משך האשפוז הממוצע עמד על 3 ימים (בטווח 1-17 ימים).

חציון גיל החולים בקבוצה 1 עם תסמינים המתאימים לאנצפלופתיה (22 חולים) עמד על 13.5 שנים (בטווח 1-92 שנים). מרבית החולים עברו ניקור מותני, עם ממצאים תקינים ב-73% מהמקרים. הדמיה נוירולוגית בוצעה ב-91% מהחולים, עם שני ממצאים של בצקת מוחית ומקרה אחד של אנצפלופתיה נמקית חריפה.

שמונה חולים עברו ניקור מותני בשל חשד לדלקת קרום המוח.

מבין 42 החולים בקבוצה 2, 14 אובחנו עם אנצפלופתיה, כולל 5 עם פרכוסים. 27 חולים פיתחו פרכוסים ללא אנצפלופתיה. חציון האשפוז של חולים אלו עמד על שבעה ימים. הפרעות נוירולוגיות כללו שיתוק מוחין, פיגור שכלי והפרעת פרכוסים. חמישה מקרי תמותה תועדו בקבוצה 2, כולם בחולים עם שיתוק מוחין ו/או פיגור שכלי.

קבוצה שלישית כללה 8 חולים עם שבץ וזיהום בנגיף H1N1, שבעה מהחולים היו מתחת לגיל 60. ארבעה חולים מתו. מחלות רקע כללו יתר לחץ דם (4 חולים), סוכרת (3 חולים), פרפור פרוזדורים (2 חולים) ולויקמיה (חולה אחד). שני מקרי תמותה נוספים אירעו בחולים בגיל 25 ו-35, ללא עבר רפואי משמעותי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הם מצאו כי סיבוכים נוירולוגיים על-רקע זיהום H1N1 לא היו חמורים כפי שציפו, למרות שאכן יש דיווחים אודות סיבוכים חשובים אלו.

Infectious Diseases Society of America 48th Annual Meeting

לידיעה במדסקייפ