מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר אקראי-מבוקר שפורסם ב-18 באוקטובר 2010 ב-Thorax עולה כי בחולי אסתמה שאושפזו בשל התקף חריף, הוספת טיפול פומי ב-Montelukast לטיפול הרגיל נקשרה לעלייה רבה יותר בערכי ה- Peak expiratory flow (PEF), לעומת הטיפול הרגיל בלבד.
החוקרים כותבים כי אנטגוניסטים לרצפטור ללויקוטריאן (Leukotriene receptor antagonists, LRTA) משמשים לטיפול באסתמה כרונית, אך בשלב זה יעילותם לטיפול בהחמרות חריפות של המחלה אינה מבוססת. הם מציינים כי זהו המחקר הראשון שבדק את היעילות של הוספת Montelukast לטיפול הרגיל בחולי אסתמה שאושפזו בשל התקף חריף.
המחקר כלל 87 משתתפים בגיל 18-50 שנה שאושפזו בשל התקף אסתמה חריף, עם ערכי PEF של 75% או פחות מהערך המקסימאלי הידוע או הצפוי שלהם. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לקבלת Montelukast פומי במינון 10 מ”ג ליום או לפלסבו, החל מהקבלה לאשפוז ולמשך 4 שבועות. כל המשתתפים קיבלו טיפול ב-Prednisolone פומי במינון 40 מ”ג ליום, וכן אינהלציות Salbutamol ו-Ipratropium. במידת הצורך ניתן גם טיפול בחמצן, מגנזיום תוך-ורידי ו/או Aminophylline. יעד המחקר העיקרי היה ההבדל בערכי ה-PEF בין 2 הקבוצות בבוקר היום לאחר האשפוז.
החוקרים מדווחים כי 73 משתתפים השלימו את המחקר, מהם 37 בקבוצת הטיפול ו-36 בקבוצת הפלסבו. ערך ה-PEF הבסיסי הממוצע בקבוצת הטיפול היה 227.6 ליטר/דקה, כ-47.6% מהערך הצפוי, ואילו ה-PEF הבסיסי הממוצע בקבוצת הפלסבו היה 240.3 ליטר/דקה, כ-49.6% מהצפוי.
מתוצאות המחקר עולה כי בבוקר היום לאחר האשפוז ערך ה-PEF הממוצע בקבוצת הטיפול היה 389.6 ליטר/דקה, שהינו 81.4% מהצפוי, לעומת 332.3 ליטר/דקה (60.8% מהצפוי) בקבוצת הפלסבו. ההבדל הממוצע בין הקבוצות היה 57.4 ליטר/דקה (p=0.046).
לפיכך מסכמים החוקרים כי בקרב חולי אסתמה שאושפזו בשל התקף חריף, נמצא קשר בין הוספת טיפול פומי ב-Montelukast ובין עלייה רבה יותר בערכי ה-PEF למחרת האשפוז, לעומת הטיפול הרגיל בלבד.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!