שונות גנטית קשורה בהתפתחות אוסטאוארתריטיס של הברך (מתוך ה- World Congress on Osteoarthritis)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר חדש עולה כי וריאנטים בגן IL1RN המקודד לאנטגוניסט לקולטן ל- interleukin 1 (IL1ra) קשורים בהתפתחות אוסטאוארתריטיס חמורה של הברך.

IL1RN נקשר בעבר לחומרת אוסטאוארתריטיס של הברך, אולם ממצאי המחקר הנוכחי עשויים לסייע בזיהוי החולים המצויים בסיכון מוגבר להופעת אוסטאוארתריטיס או להתפתחות של המחלה למצב חמור יותר.

בארצות הברית, אוסטאוארתריטיס מהווה את אחד מעשרת המצבים הרפואיים המובילים מבחינת עלותם, כאשר עיקר ההוצאות נעוצות בפרוצדורות כירורגיות להחלפת מפרקים.  בנוסף, אוסטאוארתריטיס נחשב כאחד מן הגורמים העיקריים למוגבלויות גופניות בארצות הברית, בעוד שטרם אושרו תרופות להאטת התפתחות המחלה.

במחקר הנוכחי עקבו החוקרים אחר 1,154 חולי אוסטאוארתריטיס של הברך במשך 4 עד 11 שנים.  אבחנתם התבססה על עדות הדמייתית של רוחב ירוד של המרווח הבין מפרקי בברך אחת או בשתיהן, או מדד K-L (Kellgren-Lawrence) מוגבר (0-4).

על מנת להחשיב הופעת אוסטאוארתריטיס, החוקרים התייחסו לנבדקים עם מדד K-L של 1 או פחות עבור שתי הברכיים כהעדר אוסטאוארתריטיס.  התקדמות מחלה נמצאה תחת מעקב בחולי אוסטאוארתריטיס עם מדד K-L של 2 ומעלה בכל אחת מן הברכיים.  פאנל גדול של SNPs (single nucleotide polymorphisms) נבדק בהקשר לאוסטאוארתריטיס, תוך התמקדות מסוימת בפיזור הגנים ל- IL1.

וריאנט אחד של IL1RN ב- rs4251961 נקשר באופן מובהק עם התקדמות או הופעת אוסטאוארתריטיס של הברך (רגרסיה לינארית, P = .006) והדגים קשר שדווח בעבר לרמות נמוכות של IL1ra חלבון עם פעילות אנטי דלקתית.  יחד עם זאת, אוסטאוארתריטיס אינה נחשבת כמחלה דלקתית קלאסית.

החוקרים מסבירים כי מחלה דלקתית קלאסית מאופיינת בחום, אודם ונפיחות, לרוב עם סימני דלקת סיסטמיים, כגון שקיעת דם מוחשת, CRP מוגבר ואנמיה, אולם לאחרונה יש הכרה בכך שקיימים חלק מן התהליכים דלקתיים בפתוגנזה של אוסטאוארתריטיס.

בנוסף אוסטאוארתריטיס אינה מהווה מחלה אוטואימונית טיפוסית.  מחלות אוטואימוניות מאופיינות ע”י נוגדנים עצמיים וסיסטמיים ומחלה רב מערכתית, בעוד שבאוסטאוארתריטיס אין פגיעה פרט לזו הניכרת במפרקים.

המחקר העלה קשר בין 9 גנים והתקדמות של אוסטאוארתריטיס.  באופן הבולט ביותר, הפלוטיפ מסוים מערכת אללים על כרומוזום אחד, המורשת בד”כ ביחד – המערב 3 SNPs בתוך ה- IL1RN שנקשר באופן מובהק להופעת המחלה והתפתחותה.

תרומה חשובה של המחקר הינה היכולת הטובה יותר לצפות אלו חולים עם אוסטאוארתריטיס עלולים להתקדם למחלה חמורה יותר ולהצביע על מטרות קליניות של תרופות חדשות, המכוונות לשונות הגנטית שנמצאה.

מתוך כנס ה- World Congress on Osteoarthritis שנערך בספטמבר 2010, בבריסל, בלגיה.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה